החלטתי שהבלוג הזה הפך לדיכאון אחד גדול ובהתחלה שלו הוא היה אחד הבלוגים הכי כיפים שהכרתי, אז אני אנסה להחזיר קצת ממה שהיה אז.
בכל אופן, הגעתי למסקנה שבחיים שלי עשיתי המון טעיות, וזה לא מצחיק בכלל כי בגלל הברה מהן אני מי שאני, ואני לא לא רוצה להשתנות. טוב, זה שקר, לא עשיתי הרבה טעיות בחיים שלי. בכל אופן, גן גיליתי שרוב הטעויות שלי בחיים התחילו במילים "אני חושב", מה? אני חשוב מה? מה אתה חושב רנה דקארט?! מעניין באמת! הרי אף פעם לא הייתי גאון גדול! הבעיה מתחילה שהבנתי שרוב הטעויות של רוב האנשים בעולם התחילו בדיוק באותם מילים, וזה מצחיק כי אם לא היינו חושבים לא היינו עושים טעיות, ואם לא היינו חושבים לא היינו קיימים (יופי דקארט...), האמת אני רואה כאן רמזיה לכלל מעבר?
הולי שיט אני כזה חננה לא מוצלח, בדיחות מתמטיקה... ואני אפילו לא טוב בחרא הזה, במבחן קיבלתי 26, זה ממה מצחיק, כאילו לא! עומר זה לא מצחיק! תתאפס על עצמך! קח קח קח קח! לא בראאאאששש. (סרוויס צ'כי מידי), אבל האמת שבכל השאר באמת הולך לי ממש לא רע, להלן הפירוט:
סדרת ה98:
פרק 94:
פרק 100:
באמת שהולך לי לא רע, אבל אני יודע שהעונש הזה שנקרה מהאתמעתיקה(!!!) הולך להשמיד לי הכל, זה תמדי היה ככה, הלוואי שמתמטיקה הייתה כמו החייזרים בספייס אינביידורס, אני מגלה כושר טביחה מצויין בירוקים בכתומים ובמעופפים שלמעלה. כמו שכבר שמעתם יותר מידי אני מנחם את עצמי בעקיר עם מזויקה, אני דוחף לעצמי כל מיני שטויות קונפורמיסטיות ומשונות אפיל ושהוכח קשר ישיר בין היכולות הלימודיו תשלי לשמיעת מטאל שוליים. זה פשוט כבר ניהיה קשה מידי לעמוד בקצב של כל ההוצאות העלומות האלו, לא שהאינדי הרגיל יותר פשוט עם כל הוויטצ'-האוס דראג שיט המחתרתי הזה, אפילו אמא של הסולן לא יודעת שהוא מקליט את החרא הזה, וסביר להניח שהוא כל כך עני שהוא מקליט בחדר -של ההורים כמובן, הרי בדיוק הפכו את החדר שלו ליחידת דיור-
אני לגמרי עמוס, ולכן פשוט אסיים בשיר של האישה הזנוחה יותר של הפופ הקונפורמיסטי, המשוררת הלאומית של הסלאטווייב.-אנצ'יל עומר. אנצ'יל לגמרי-
Hot and dangerous
If youre one of us, then roll with us
Cause we make the hipsters fall in love
And weve got hotpants on enough
And yes of course because were running this town just like a club
And no, you dont wanna mess with us
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
