ירדתי מהאוטובוס להמתין לקו הבא. זה היה
אזור של הייטק ועשרות ממושקפים בסנדלים תנ"כיות הדפיסו כרטיס בסיום יום עבודה
מפרך מול המחשב. תהיתי לעצמי אם מישהו יעז להתחיל איתי. אבל הם לא מהבחורים האלה. הם
לא מסתכלים לבחורה בלבן של העיניים. בחנתי את הנהגים שחלפו על פניי והסתכלו. לא מתלהבת
מעצמי, מה גברים חולפים על פניי במהירות 80 קמ"ש יכולים להועיל לי, אבל בכל זאת
לבשתי חולצה שקופה וגברים הם קלים להסחה. נזכרתי בפרק של סיינפלד עם סו אלן מישקי
והחזייה שגרמה לתאונה.
לא גרמתי לשום תאונה.
עליתי לאוטובוס חזרה הביתה. הנהג בחן
אותי ותהיתי לי אם הוא פנוי. אז הבחנתי בקעקוע ענק LIAT על זרועו הימנית. מה ההסתברות
שזו כלבתו האהובה? והאם אני מוכנה להיות עם בחור שקעקע את שם כלבתו על זרועו
הימנית? טוב, זה לא ממש רלבנטי, כי כולנו מבינים כבר שליאת היא לא כלבה. לפחות לא
במובן הפיזי של המילה.
ישבתי במושב יחיד מול מושב זוגי. למי שלא
בקי באוטובוסים (ואם אתם לא בקיאים אז-נבלות) זה המושב הכי אווילי וצריך לירות
למוות במהנדס שהגה את הרעיון. אם אדם יושב במושב היחיד, אין שום סיכוי לשבת מולו,
אלא אם יושבים שני ילדים בני 5 אחד מול השני. ואחד מהם מוכן לקבל בחילה בנסיעה
לאחור. נזכרתי בפרק של סיינפלד שג'רי אמר שהוא אוהב לנסוע לאחור, זה גורם לו
להרגיש כמו נסיעה אחורה בזמן. סיינפלד יותר מדי מעורה בחיי, בהתחשב שהתכנית ירדה מהמסך
לפני 15 שנים.
וגם לא בהתחשב.
עלה לנסיעה איש בן 40+ לבוש רע ביותר, מדיף ריח של פסטרמה, אוחז ילד בן
6. כמובן שהושיב את הילד בצד המרווח ובא לשבת מולי בחיוך חצי מנה פלאפל, כשהרגליים
שלי מחוצות לדופן האוטובוס כדי שלא ייגע בי. לא בא לי להתחכך באיש זר, ובטח שלא בא
לי להבאיש מפסטרמה. קצת ריחמתי על נוסעי האוטובוס עם הילדים והשקיות מלאות הקניות,
על כך שאין ביכולתם לנסוע ברכב פרטי וצריכים להסתפק באי נוחות הזאת.
האיש לא הפסיק להסתכל עליי ולחכות
שאסתכל בחזרה, מסובב את הראש לאן שאני מסתכלת. ואז, תוך שהוא מסתכל עליי, פצח
בשיחה עם הילד, על כך שהוא והאימא של הילד לא חיים ביחד. הוי, מזלי הטוב! מה הוא
חשב לעצמו? שיתפוס את מבטי במבטו ונחזיק ידיים, ואגיד לו
"הו, אהובי, כל חיי חיכיתי למפגש
באוטובוס עם בחור גרוש+ילד בניחוח פסטרמה"
תגידי (עצרתי את עצמי), מי את? מה את
חושבת שאת? מודדת את כל גברי העולם בהתאמתם להיות חתנייך הפוטנציאליים? ולמה האפשרויות
הצטמצמו לליאת בזרוע ימין או ילד בזרוע שמאל? לאן הייאוש יביא אותך???????? הבאתי לעצמי
שתי סטירות דמיוניות. עוד רגע בבית. האוטובוס הגיע לשכונה המטונפת בה אני שוכרת
דירה וכולם כבר ירדו מהאוטובוס. עכשיו זה רק אני והגבר של ליאת.
יצאתי מהדלת האחורית. רק ליתר ביטחון.
בחוץ ראיתי ערס מנקה את האוטו.
מעניין אם הוא יתחיל איתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
