אז למרות שרציתי לעדכן עידכון נורמלי, החלטתי, בעבקות איזה משהו, להבהיר לכמה אנשים משהו מאוד פשוט -
אני זאת אני, ואני לא אשתנה בגלל הערה כלשהי.
בחברה כיום, הרוב הולכים לפי העדר.
בתכלס, מה יוצא מזה בסוף?
עדר של פרות מגיע הישר לרשתות המזון.
אתם נראים אותו דבר, רואים עד כמה שאתם שטחיים, עד כמה שכולכם דומים אחד לשני.
ובמה אתם דומים אחד לשני?
בבורות שלכם.
בעקבות הערות החוזרות על עצמן, יש לי משהו להגיד לכם.
כן, אין לי גבות.
למה? אני אוהבת את זה.
כן, יש לי שיער אפור.
למה? אני אוהבת את זה.
כן, ככה אני מתלבשת.
למה? אני אוהבת את זה.
ממה אני שואבת "השראה"? אופנה בסגנון VISUAL KEI, אופנה גותית, אנשים מסוימים.
ואתם יודעים מה ההבדל ביני לביניכם?
ההבדל הוא שאני עושה מה שאני אוהבת, ואתם רובוטים ועוקבים אחרי השאר.
אתם יכולים להגדיר אותי איך שאתם רוצים, לא אכפת לי.
זה רק מראה על הבורות שלכם.
אז אני האטרקציה של אנשים, והעוברים והשבים בוהים בי. כי אני "שונה".
למה אני "שונה"? כי אני עושה ומתלבשת, וצובעת את השיער ומתאפרת בצורה שאני אוהבת.
כל אחד מגדיר שלמות בצורה אחרת, נכון?
אז ככה אני מגדירה את השלמות שלי.
אתם חושבים שהערה שלכם תשנה אותי?
חחחחחחחח טעיתם
אני לא מקשיבה לכם, אני לא הולכת אחריכם.
אני זאת אני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
