אתמול כתבתי סיכום שנה מבחינתי, והיום [איזו מקריות משעשעת] הבלוג הזה חוגג שנה.

קודם כל, אני חייבת להגיד שאני גאה בעצמי. הצלחתי להחזיק בלוג אחד, במשך שנה שלמה, כשבכל חודש כתבתי לפחות ארבעה או חמישה פוסטים, משהו כזה. וברובם זה היה הרבה יותר. ומבחינתי, בתור בנאדם שלא מסוגל להחזיק משהו במשך זמן ארוך או לגמור משהו שאני מתחילה [בדרך כלל. בעיה מעצבנת שלרוב המחוננים ישS: ], שנה בבלוג זה מעולה.

אז קודם כל, קצת סטטיסטיקה יבשה.

היום בשמונה ורבע בערב, או משהו כזה, הבלוג חוגג שנה.

עד היום פרסמתי כאן 145 פוסטים (146 אם סופרים את זה), ויש לי עוד 22 טיוטות שאני מקווה להגיע אליהן או למחוק.

981 כניסות.

בסך הכל זה די טוב, לא? במיוחד בהתחשב בעובדה שזה הכי הרבה שעשיתי עד היום.

שיניתי לו את השם אחרי בערך חצי שנה. "Flesh and Blood", הפרק הראשון בעונה העשירית. אבל עזבו את זה לרגע. הרעיון שעומד מאחוריו הוא מה שגרם לי לבחור בזה, ולא - גם אם קשה להאמין לזה - סתם בחרתי פרק אקראי. אחרי הכל, כולנו בשר ודם. כולנו עושים טעויות, כולנו עוברים כל מיני דברים, וכולנו, בסופו של דבר, בני אדם.

אז זהו זה, עברנו מ- "In the Line of Duty" ל- "Flesh and Blood".

כתבתי כאן המון [או ליתר דיוק, פרסמתי המון דברים שכתבתי- 39 פוסטים של פיקצרים, קטעים ואפילו שיר או שניים], העליתי כאן כל מיני רעיונות, דנתי עם עצמי דיונים פילוסופיים מרתקים שאף אחד לא מבין [לא באמת היה לי זמן לספור, אבל יש שם איזה עשרים], כתבתי על שטויות שמתרחשות בבית הספר או שיפוצים וכאלה [היו שם כמה, כן], ואפילו שיתפתי קצת בדברים עמוקים יותר שמתרחשים [שיתפתי? באמת?].

ובסך הכל, אני די גאה בעצמי. ועוד יותר בזה שאני ממשיכה לכתוב כאן לא בגלל שאני מכריחה את עצמי אלא בגלל שזה כיף, וזה המקום היחיד שבו אני באמת יכולה לכתוב את כל אלו.

אז בסך הכל, הייתי אומרת שזה די טוב[:

אן.

עריכה, 11/9/2010, 21:34-

999 כניסות. אני לא בטוחה אם להגיד "יאיי" או "אררג"XD