טוב, הגיע הזמן באמת לעשות את זה.

היה לי משעמם הבוקר, אז החלטתי לסדר קצת את הרשימות והכל, כי שתיים מהן היו כל כך ארוכות עד שהן היו בערך פי שתיים משלושת הקטעים עצמם, או משהו כזה. אז הכנסתי אותן לנגללות, ולקח לי קצת זמן לסדר את זה ככה שזה ייצא טוב, אם כי אני עדיין לא מרוצה מאיך שזה נראה.

בכל מקרה, הרשימות סודרו סוף סוף.

ובעקבות השעמום הזה גם עיצבתי לי עיצוב חדש לבלוג, שלטעמי יצא לא רע, אבל לא ממש הצלחתי לשלב אותו יפה.

לאנורא.

אה, וכן, השתמשתי באותן תמונות כי אני מאוד אוהבת אותן, וכי את התמונות היפות המתאימות לעיצוב מהפרק הזה אני יכולה לספור על יד אחת.

ושמתי לב לקטע מעניין מאוד-

כל עיצוב נעשה קודר יותר ויותר. הראשון (In the Line of Duty) היה בהיר כזה, עם סגול, ותכלת והכל בהיר ומקסים. אה, ופתיתי שלג מרחפים. השני (Flesh and Blood הראשון, ה-14.4.10) היה כהה יותר, כחול כהה כזה עמוק יותר, עם קצת אפור כהה. התמונות עדיין לא היו כהות מדי, ככה שהיה שם קצת בהיר. עכשיו זה כחול כהה, כמעט שחור, עם שתי שכבות של אפור כהה ועוד מעט אפור מעל התמונות והכל. והכל משתלב [או מנסה] בתוך הרקע הכהה.

אני מניחה שזה קשור למצב הרוח שלי ולאיך שאני משתנה.

כבר אמרתי שאני שונאת שינויים?

אגב, זה אפרופו שיחה שהיתה לי עם מישהו בכיפור. האמת שהיו לי כמה שיחות עמוקות [באמת] עם אנשים לאחרונה, ואני באמת צריכה לכתוב אותן מתישהו.

טוב, אז זהו. אני אוהבת את השם, אז נשארתי איתו [אני מחליפה כשיש לי רעיון, לא עם העיצוב], אם כי לרגע חשבתי על "This Mortal Coil". אבל גם אם כן, זה יחכה. שיניתי ל- Flesh and Blood כשזה קפץ לי לראש ולא עזב אותו. נראה.

אן.

אגב, מצחיק כמה מהר מצברוח משתנה בגלל דבר אחד. בגלל שאני מטומטמת הצלחתי להרוס לעצמי לגמרי את אתמול בערב. עד אחרי הצהריים היום הזה היה מושלם [האדי, האדי והאדי], ואז עשיתי שטות וחזרנו לנק' ההתחלה. לעזאזל איתי.