הנה שאלה: למה אנשים חושבים שתמיד דברים צריכים ללכת בדרך שלהם?
היינו אצל סבתא שלי היום. היא סיפרה שהמשפחה (מלבדנו) לוחצת עליה להשתתף בסדר השנה, למרות שהיא אמרה שהיא לא תשתתף כי אחרי סבא זה קצת... קשה. (אני מבינה אותה. הייתי על סף לעשות את זה בעצמי. אני עדיין חושבת לעשות את זה). בקיצור, מסתבר שכולם לוחצים עליה, והיא מרגישה שאין לה ברירה אלא להגיע.
מה שגורם לי לתהות- למה אנשים חושבים שתמיד מגיע להם לקבל את מה שהם רוצים?
אולי נראה לאנשים שהם סובלים כל כך, שתמיד מגיע להם לקבל את ה״מעט״ שהם מבקשים. מגיע להם כי החיים מענים אותם (אני עוד אתחיל לרחם עליהם), מגיע להם כי הם תמיד צודקים, מגיע להם כי השד יודע למה.
אז הנה משהו, וסליחה על ההטפה: אתם לא אומללים אלא אם אתם מחליטים שאתם, ואתם בטח שלא צודקים כל הזמן. רוג׳רס אמר שאף אדם לא יכול להבין אדם אחר לגמרי, והוא צודק- החוויה של כל אדם היא סובייקטיבית. אתם לא יכולים להבין אדם אחר ב-100%, ובטח ובטח שאין לכם זכות לשפוט אדם אחר על החלטות שלו שאינן פוגעות בסביבה (קרי, ההחלטה אם להשתתף בסדר פסח או לא, לא ההחלטה אם להכות מישהו או לא). לא מגיע לאף אחד מכם שום דבר במיוחד, ותאמינו לי שאף אחד לא צריך לפצות אתכם.
יש לסיפור הזה עוד מימד- המימד של המאפשרים. כל אלה שנותנים לאותם אנשים את מה שהם רוצים, נכנעים מכל סיבה שהיא (ולא מעניין אותי למה). הם הבעיה השניה במצב הזה שנוצר- הם מאפשרים את ההתנהגות הילדותית, שאומרת שלאותם אנשים מגיע הכל כי ככה וככה. ברגע שהם נותנים לאנשים ללחוץ עליהם עד שהם מקבלים את מה שהם רוצים, הם רק מחזקים את המעמד הזה בעיני אנשים אחרים. ואז מה הפלא שאנשים מתנהגים ככה?
התשובה פשוטה גם במקרה הזה- stop enabling. זה עד כדי כך פשוט. זה לא קל לעשות לאנשים שהם לא כמוני, רגילים ללכת נגד הזרם, אבל זה לא נורא כמו שזה נראה. והנה, לא חייבים להתחיל בגדול. תתחילו בלהגיד לא בנוגע למשהו עקרוני לכם. זאת התחלה, וזאת ההתחלה הנכונה.
אני מציירת את זה כאן בצורה מאוד שחור-לבן כזאת. החיים לא בדיוק כאלה, ויש אפור בקשת, אבל אנשים עדיין מתנהגים גם ככה וגם ככה, וזה משגע. איך זה שאנשים בטוחים שככה אמור העולם להתנהל? איך זה שהם לא רואים שזאת לא הדרך הנכונה, שלא ככה זה אמור לקרות?
תתחשבו על זה. אני יודעת שחלק ינסו להסביר למה כן מגיע להם, או שזה לא כמו שזה נראה, או דברים כאלה, וחלק יהנהנו ואז יחזרו לסורם. ומעט יהנהנו ויגידו שזה נכון ובאמת יתכוונו לזה... אבל תנסו לחשוב על זה ברצינות.
אן.
וואו, לכתוב פוסט מהאייפוד באתר הרגיל זה סיוט.