אני אוהבת את "סטארגייט: אטלנטיס". מאוד. פוסטי עבר מוכיחים את זה בצורה נהדרת. זאת הסדרה השניה האהובה עליי ואטלנטיס היא בהחלט אחת מחמשת המקומות הראשונים שהייתי גרה בהם אם הייתי יכולה. אני אוהבת את הכתיבה, הבימוי, המשחק - מה שתרצו. גדלתי על הסדרה הזאת ולא משנה מה יהיה, אני תמיד אוהב אותה, את הדמויות ואת השחקנים. (וכן כן, אני עדיין מתלהבת מהעובדה שפגשתי את רובם, כמה מהם יותר מפעם אחת.)

והנה מגיע ה"אבל".

לאורך חמש השנים שבהן הסדרה שודרה, הכותבים הצליחו לעשות כמה טעויות רציניות. הם שינו משהו שעבד טוב והמשיכו בהרס של משהו שלא היה טוב. כמו ביוניברס, הם שכחו את המטרה האמיתית של הסדרה. (ביוניברס היו עוד הרבה טעויות אחרות, כמו העובדה שהסדרה משעממת ברמות על, אבל זאת לא הפואנטה). לאחרונה גם פירסם אחד מכותבי "Stargate: Extinction", הסרט של אטלנטיס, את קווי העלילה של הסרט עצמו, וכשקראתי את זה היום מצאתי את עצמי מאוכזבת.

והאמת? אני באמת שמחה שמעולם לא צילמו את הסרט.

1. העלילה-

אטלנטיס פורסמה ושווקה כ"הסדרה שבה אנחנו חוקרים את העיר של הקדמונים". הסדרה שבה אנחנו נכנסים אל תוך המיתוס של אטלנטיס וחוקרים אותו עד הסוף, מגלים כל מיני טכנולוגיות מגניבות, נכנסים לצרות, חוקרים קצת גלקסיה חדשה... בקיצור, עושים חיים תוך כדי שאנחנו חוקרים את הקדמונים. זה היה רעיון נהדר, כי לא משנה מה קרה ב-SG1, זה תמיד הרגיש כאילו אנחנו לא יודעים מספיק על הקדמונים (לכאורה עונות 9-10 באו לתקן את זה, אבל הן עירבו הרבה יותר מדי לחימה באוריי).

אוקיי. אז בעונה הראשונה באמת חקרנו קצת את הגלקסיה ואת הטכנולוגיות של הקדמונים. חקרנו את אטלנטיס (Hide and Seek, Hot Zone, Before I Sleep, שלדעתי הוא אחד הפרקים הכי טובים של הסדרה כולה), חקרנו קצת את הגלקסיה (The Brotherhood, Underground, Poisoning the Well) ואפילו היה אקשן (פרקי אמצע העונה הנהדרים- The Storm & The Eye, ושני הפרקים האחרונים). זה שילוב נהדר. נכון שהכל נעשה במסווה של "אנחנו צריכים להתמודד עם הרפאים", אבל אם חושבים על זה, הרפאים לא הופיעו יותר מדי בעונה הזאת, אז זה עוד היה בסדר.

גם בעונה השנייה יצא לנו לחקור קצת את הגלקסיה ואת טכנולוגיית הקדמונים. אמנם זה קרה הרבה פחות ואמנם היו לנו המון פרקים סובבי-רפאים, אבל עוד היה משהו מהרעיון של אטלנטיס שם. אבל כן, היא היתה פחות טובה במובן של נאמנות לרעיון. לאורך העונה השלישית הם חזרו לזה קצת יותר, אבל זה כבר הרגיש כאילו הם שכחו מה היה הרעיון. בעונות הרביעית והחמישית בכלל אי אפשר למצוא שום זכר לרעיון של חקר עיר הקדמונים, אולי מלבד פרק אקראי פה ושם. הם בעצם הפכו את הסדרה ל"SG-1 בגלקסיה אחרת".

(הערה: כש-SG1 מגיעים לאטלנטיס בתחילת העונה העשירית, מה שמקביל בערך לעונה השלישית של אטלנטיס, אליזבת מספרת לדניאל שהם כבר חקרו חצי מהעיר. איך זה שאנחנו מעולם לא זכינו לראות את זה כשזה הסיפור העיקרי של הסדרה הזאת?)

2. הדמויות-

בניגוד ל-SG1 (ואני לא אוהבת השוואות, אבל במקרה הזה זאת השוואה נכונה), באטלנטיס הכותבים די שכחו את הדמויות. רוב הפרקים של הסדרה, בעיקר בעונות הראשונות (בעונה השלישית הרבה פחות, אבל גם שם לפעמים), סבבו סביב רפאים, ג'ניי, משכפלים, וואטאבר. במקום שבו הם יכלו להילחם פעם אחת פחות ולחקור את העבר והתכונות של הדמויות, ברוב המקרים הם בחרו במלחמה. יצא שאנחנו לא יודעים כמעט כלום על הדמויות - וחבל.

3. לתקן משהו שלא היה שבור-

את סוף העונה השלישית אני לא מבינה. אהבתי כל כך את העונה השלישית - אני חושבת שהיא העונה הכי טובה של הסדרה. אבל את סוף העונה השלישית-תחילת העונה הרביעית אני פשוט לא מבינה. של מי היה הרעיון האידיוטי הזה להרוג את קרסון ואליזבת? מי חשב על הרעיון לסיים את העונה/להתחיל את העונה החדשה בלקחת שתיים מהדמויות האהובות על הקהל? נכון שהם ניסו להחזיר את שתיהן, אבל זה היה מאוחר מדי, טיפשי מדי וניסיון לתקן טעות שכל מתחיל לא היה עושה.

בכנות, זה קצת נתן לי את ההרגשה שמשהו מהכותבים שאהבתי כל כך מ-SG1 הלך לאיבוד.

4. Too Little, Too Late-

באיזשהו שלב לקראת הסוף הם ניסו לתקן את כל הבעיות שהם יצרו. הם ניסו להחזיר את קרסון (אם כי בשביל לקחת אותו שוב, אבל לא משנה), הם ניסו להחזיר את אליזבת בצורה כלשהי (וטורי סירבה לבוא, ואני מרוצה מזה), הם ניסו לחקור קצת (גם זה לא בדיוק הלך)... בקיצור, אלה היו מאמצים לתקן את כל מה שהם עשו שכבר לא היה בר תיקון בשלב הזה. הרייטינג שלהם מוכיח את זה, למי שלא סומך על הדעה שלי. זה הרגיש כאילו הם סופסוף תפסו את עצמם בידיים, אבל גם אז לא היו לגמרי בטוחים מה לעשות, וזאת התוצאה.

כואב לי שהם בחרו להביא לסדרה דמויות שאנחנו מכירים פשוט כי החוזה שלהם נמשך, וכואב לי שהם עשו דברים בצורה שהם עשו אותם. חלק מהדברים שהם עשו מחזרו יותר מדי מ-SG1. היו פרקים טובים, היו פרקי דמויות, היו אפילו פרקים מצוינים... אבל זה פשוט מאוחר מדי ומעט מדי.

העניין הוא שלי נראה שבטלוויזיה יש לך רק הזדמנות אחת. ברגע שאתה עושה משהו - קרי, פוגע בפאנבייס (Fanbase), פוגע בדמות, הורס משהו לאנשים - עשית אותו ונגמר. אתה לא יכול סתם להעמיד פנים שזה מעולם לא קרה. אנשים זוכרים שזה קרה. אז באיזשהו מקום אני מרגישה שכבר היה מיותר לנסות לשנות דברים, מה גם שמבחינה עלילתית הם לא ממש שינו הרבה.

5. הסרט-

"Stargate: Extinction" היה אמור להיות נהדר. נכתב על ידי ג'וזף מאלוזי ופול מולי, שניים מהכותבים האהובים עליי (הכותבים של Window of Opportunity, The Quest, Enemy at the Gate, Moebius ו- The Last Man, למי שלא זיהה) בסטארגייט.

במשך הרבה מאוד זמן MGM גררו אותנו עם אמירות ש"אנחנו נתחיל לצלם בקרוב" ו"אנחנו רק מחכים ששוק ה-DVD יתאפס על עצמו". אז כמובן ששניהם לא קרו, ובסופו של דבר לא צולמו לא הסרט של SG1 ולא הסרט של אטלנטיס.

כשג'ו מאלוזי ראה שזה קורה הוא פרסם את ההתחלה של הסרט אצלו בבלוג (הקישור הוא לגייטוורלד, אבל יש שם קישור לבלוג שלו). מאוחר יותר הוא פרסם עוד חלק מהסרט, ובימים האחרונים הוא פרסם את התקציר של כל הסרט, כולל סצינות מיוחדות שהוא אהב במיוחד וכו'.

בקצרה, אטלנטיס נחתה על הירח אחרי הקרב נגד הכוורת וגרה שם במשך זמן מה. ה-IOA מחליט להפוך אותה לבסיס ירח רשמי ומכריח אותם להפעיל את הסטארגייט שלהם כדי שהסטארגייט של כדור הארץ לא יהיה פעיל יותר. ברגע שרודני וזלנקה עושים את זה הם מגלים שהקדמונים התקינו מנגנון שמונע מאטלנטיס לצאת מפגסוס- אם הם לא יחזרו לשם מנגנון ההשמדה העצמית של העיר יופעל. קצת קיטש, לא?

בכל אופן, הם חוזרים, בדרך נגמר להם הכוח, הם מצליחים להגיע קרוב לפגסוס אבל נתקעים באיזו גלקסיה בדרך. שם הם נתקלים באיזה גזע (אני חושבת שמדובר באסגארד, אבל אני לא סגורה על זה. הוא לא כתב.) שעסוק בניסויים בזמן... זה מערב פגישה שלהם עם דמויות עתידיות שלהם, טוד משחק חלק בזה, רודני מציל את המצב, ג'ון מציל את המצב, לכולם יש רגעים מאוד הירואים... יו נואו. בסופו של דבר הם מצליחים לחזור ומשחררים את טוד ובזה נגמר הסרט. וכמובן, איך שכחתי, ג'ון וטיילה גומרים ביחד.

שאלה אחת- מה לעזאזל?

לא מיצינו את עניין ה"זה יתפוצץ אם לא נחזור"? מה לגבי צידוק מוסרי? אם SG1 היו שם הם היו חוזרים גם בלי שזה יצטרך להתפוצץ. גם הצוות של אטלנטיס של העונה השלישית היה עושה את זה. מה הקטע?

נו, ברור שמשהו ישתבש. הרפתקה בזמן נשמעת נחמדה, הצלה של גזע שעלול להיכחד נשמעת נחמדה, ואני בטוחה שעל המסך זה גם היה נראה טוב, אבל איפה סגירת המעגל? איפה ההבסה הטוטלית של הרפאים והניצחון של כדור הארץ? או לחלופין, ההרס של אטלנטיס וניצחון הרפאים? (לא, זה סדרה אמריקאית, הם לא עד כדי כך יצירתיים כשזה מגיע לסופים.)

אבל לא. שום דבר מזה לא קורה. ולא רק שלא קורה שום דבר ממש שציפינו שיקרה, גם ג'ון וטיילה גומרים ביחד? מה לעזאזל?

מ-א-כ-ז-ב.

אז כן, כמובן שהייתי חייבת לכתוב את הפוסט הזה ברגע שקראתי את תקציר הסרט. חבל. זה יכול היה להיות נהדר.

אן.