"בסופו של דבר, החיפוש אחרי שרביט הבכור מחזק אצלי תובנה שהתעוררה בי לא פעם בחיי הארוכים: שלבני אדם יש כישרון מיוחד לבחור בדיוק באותם דברים שהכי לא טובים בשבילם".
[מעשיות בידל הפייטן, "מעשה בשלושה אחים", הערותיו של אלבוס דמבלדור].
זה מדהים כמה שזה נכון.
בני אדם באמת נוטים לבחור את הדברים שלא טובים להם. לא כולם ולא כל הזמן, אבל הרוב. אני מנסה לחשוב- כמה פעמים בחרתי בשבילי משהו שמאוד רציתי, אבל היה בדיוק הדבר הלא נכון בשבילי? הדבר הלא טוב בשבילי? וגם אם זה לא קרה המון, כמה פעמים אנשים סביבי עשו את זה וניסיתי לעצור אותם?
אני חושבת שבני אדם אוהבים ללכת אחרי הלב שלהם. אחרי התשוקות שלהם. בני אדם יכולים להיות מאוד... passionate. מאוד. הם מתלהבים מדברים והם מיד חייבים להשיג אותם. לא לכולם זה קורה הרבה, אבל לכולם זה קורה לפחות פעם או פעמיים. כשרואים משהו שפשוט חייבים לעשות, חייבים להשיג, חייבים... כל דבר. ואז לא קיים יותר היגיון, לא קיים יותר מוח רציונאלי - קיים הלב, והלב רוצה לעשות וקשה להתנגד לזה כשאין שום יחס למוח הרציונאלי.
ואז יש לבני אדם נטייה לרדוף אחרי מה שהם רוצים, בלי לחשוב אם זה טוב או לא טוב להם. אני מאמינה שההחלטות הכי טובות נעשות על ידי ההיגיון, למרות שיש גם החלטות טובות שנעשו על סמך תחושה או רגש (אני לא שוללת את זה, כי זה קיים), ואני חושבת שכשפועלים רק מהלב, בלי לחשוב על מה שיכול לקרות, על ההשלכות של מה שעושים, בדרך כלל הולכים לכיוון הלא נכון. כי במקרה הזה זאת החלטה מהירה, די אימפולסיבית, שבה לא שוקלים את כל האפשרויות ואת כל התוצאות. זאת החלטה שמתבצעת כל כך מהר שבדרך כלל לא שוקלים כמעט כלום.
ואז רואים, בעצם, רק את הטוב שיצא מזה, לא את הרע. אם ניקח את החיפוש אחרי שרביט הבכור כדוגמא, רואים את זה שהוא ייתן כוח, ושמי שיחזיק בו יהיה בלתי מנוצח בקרב, ואת היוקרה שהשרביט הזה מביא. אבל לא רואים את ההרג שהוא מותיר אחריו, ולא רואים את הסכנות שבהן הוא מציב את הבעלים, או את הסכנות שנשקפות לציבור או כל בעיה אחרת שעולה מזה. קל הרבה יותר לראות רק את הצד החיובי ולהתעלם מכל הדברים הרעים כדי לא לחשוב על זה שיכול להיות שזה הדבר הלא טוב בשבילנו.
וקל מאוד ללכת אחרי התשוקות וקל מאוד ללכת קדימה בלי לחשוב על מה שעלול לקרות, אבל לשם זה בדיוק מביא אותנו. ל"למה עשיתי את זה?" ול"זה היה הדבר הלא טוב לעשות".
ואנחנו בכל זאת ממשיכים לעשות את זה.
זה מעניין, לא?
אן.
ד"א, זה פוסט מינואר 2011 שסופסוף כתבתי היום... טכנית, הציטוט והשורה הראשונה היו כתובים, אבל לא נראה לי שאפשר לקרוא לזה כתוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm