ראיתי עכשיו פרק של "פשע מן העבר", פרק 5X11. ובפרק הזה... בפרק הזה מדובר על יפני שנרצח בפילדלפיה, קצת אחרי מלחמת העולם השניה. מדובר על הדרך שבה ארה"ב התייחסה ליפנים האמריקאים, הכניסה אותם למחנות כמו שהיטלר הכניס את היהודים למחנות. מדובר על הדרך שבה ה"אמריקאים הטהורים" התייחסו אל היפנים, שהיו לא פחות אמריקאים מהם, בצורה מזעזעת כל כך, כאילו הם נחותים מהם, למרות שהבנים היפנים מתו במלחמה למען הצד האמריקאי לא פחות מהבנים האמריקאים הלא-יפנים.
וזה מדהים אותי.
זה הדהים אותי שמדינה שמורכבת מהמון אזרחים-לשעבר של מדינות שונות, שמדינה שיש בה כל כך הרבה אזרחים זרים שהם בעצם שווים, מתנהגת ככה אל זרים. הדהימה אותי המחשבה שהם הרשו לעצמם לעשות את זה, להתנהג ככה, לאנשים שהם שווים אליהם, לא פחות טובים מהם ואולי אפילו יותר נאמנים מחלק מהם (הם רוצים להתקבל כאזרחים שווים בעוד ה"רגילים" לא צריכים את זה).
ואז אמא אמרה שגם ככה זה כאן, ופתאום קלטתי כמה באמת מחליאה ההתנהגות של אנשים כאן.
במדינה הזאת חיים המון סוגים של אנשים. חיים כאן אנשים מהמון מדינות- רוסים, אנשים ממדינות ערב, אירופאים, אמריקאים, אפריקאים... המון. ומה שמאחד את כולנו הוא שכולנו יהודים- בני הדת או הלאום היהודיים. כולנו יהודים, כולנו בני אדם, וכולנו שווים, ובכל זאת מתייחסים לחלק מהאנשים כאן כאילו הם לא שווים. חלק מהאנשים שרואים את עצמם כטובים יותר מה"שחורים" או מה"רוסים" או מכל אדם אחר במדינה הזאת. האנשים האלה משרתים בצבא בדיוק כמוהם, חיים את חייהם כאן בדיוק כמוהם, והדבר היחיד ששונה הוא השורשים שלהם והמנהגים שהם מביאים איתם.
ובכל זאת, אנשים עדיין מרשים לעצמם להגיד שהם טובים יותר.
איך זה יכול להיות שמדינה שמורכבת מכל כך הרבה זרים, אומרת כן לאנשים מסוימים ולא לאחרים. איך זה יכול להיות שמדינה שבה כולם זרים באותה המדינה אומרת לא לאנשים שמגיעים היום רק כי יש אנשים שהיו שם קודם, והם מרגישים "ישראלים" יותר?
שאלה למחשבה.
אן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm