אני מתחילה את הפוסט הזה בשעה 8:16 בבוקר. אני אסיים אותו מאוחר יותר, אחרי שאני אחזור מהפגישה שיש לי, אבל בינתיים יש לי זמן ורציתי להתחיל לסכם קצת את החופש הזה, כי הוא היה מטורף באותה המידה שהוא היה משעמם.

אני חושבת שבגדול אפשר להגיד שיולי היה חודש של כתיבה (מה שאפשר לראות בכמות הפוסטים שפרסמתי בחודש הזה), בעוד שאוגוסט היה חודש של עבודה אינטנסיבית. באוגוסט לא עשיתי הרבה, האמת, אלא בעיקר עבדתי על העבודה ברפואה, ואני גאה להגיד שגמרתי כמעט את כל מה שאני יכולה לעשות כרגע (עבודה קבוצתית. איכ.).

יולי... היה חודש מיוחד. המשכתי לקרוא ספרות פסיכולוגית ופילוסופית (למרות שעדיין לא סיימתי שום דבר ממה שהתחלתי לקרוא, כי בקושי היה לי זמן). הוא עירב המון עבודה עצמית, בין אם במכתבים למר ג' ובין אם פשוט בחשיבה אינסופית על עצמי ועל כל מה שאני רוצה לשנות. היו לי המון דברים להגיד (לבקר את משרד החינוך, את העם וכו'), ובהיותי מי שאני, אני אוהבת להביע את דעתי, אז כתבתי כאן בבלוג. אני לא חושבת שיש משהו שמעניין אותי שלא דיברתי עליו בחודש הזה.

אז כתבתי קצת על משרד החינוך. כתבתי על הביקורת נגד לפיד, כי היא מטריפה אותי. כתבתי קצת על דברים אישיים- על תוכניות לעתודה, על הקבלה ללימודי פסיכולוגיה לתואר ראשון באו"פ, על יום מטורף שהיה לי במד"א, על לשכת גיוס, על מרלין. כתבתי המון מכתבים למר ג' (מה שקצת מפחיד אותי. 15 מכתבים בחודש זה המון. להגנתי ייאמר שכאמור, היה לי הרבה מה להגיד, לא רק במובנים אישיים). קצת פילוסופיה, קצת פסיכולוגיה. היה כיף.

כאמור, זה עיקר מה שעשיתי ביולי. לא התחלתי שום דבר ממה שהייתי אמורה להתחיל (ie ספרים, סדרות וכו'). היו שבועיים וחצי שבהם לא עשיתי שום דבר - היה לי משעמם עד מוות, אבל לא הצלחתי לעשות שום דבר. כשהמורות אמרו לנו לעשות את העבודה ברפואה קצת התפרצתי כי זה היה לא הוגן שהן לוחצות מיד אחרי הבגרויות. נו, מילא.

נפגשתי קצת עם מ', והייתי במשמרת אחת במד"א, וכמובן שהכרתי אותה ואותו (כן, אני אענה על המייל ברגע שאני אוכל...), מה שהיה נהדר.

בסך הכל הייתי קוראת לזה חודש מוצלח, למרות שהיה לי נורא משעמם בחלקו. הייתי יכולה לעשות יותר, אבל מילא. אני מניחה שמגיע לי החופש.

אוגוסט היה, כאמור, חודש של עבודה. זה עיקר מה שאני זוכרת ממנו. נסענו לכוורת (היה גאוני), פגשתי את MIG, הייתי קצת במד"א, פגשתי אותה פעמיים... בקיצור, היה שווה. כתבתי קצת למר ג', תהיתי אם אני שפויה ומה זה מציאות, טיפלתי במטופל הפסיכיאטרי הראשון שלי, הייתי על האט"ן בפעם הראשונה, ובעיקר עבדתי על העבודה ברפואה.

נראה לי שזה די מתאר את החודש הזה.

אתמול בדרך חזרה ברכבת פתאום הבנתי שזה החופש הגדול האחרון שלי, ולא עשיתי בו כלום.

חבל.

קדימה, שנת הלימודים האחרונה שלי בביה"ס מצפה לי.

אן.

כן, בסופו של דבר סיימתי את זה עכשיו, כי לא ממש יצא לי אתמול. מזל שאני מתעוררת מוקדם.