אני מתגעגעת אלייך.
אני לא מתגעגעת אל הבנאדם שנתקלתי בו אתמול כשיצאתי מהכיתה. אני גם לא מתגעגעת לבנאדם שהחזיר לי שנה טובה ביום שלישי או לאדם שדיברתי איתו ביום הראשון של השנה על "מבוא לפסיכולוגיה" אני מתגעגעת אלייך.
אני מתגעגעת לבנאדם שהיה נכנס לכיתה ונותן לי חיוך או אפילו עוצר לשאול מה שלומי.
אני מתגעגעת לבנאדם שהוציא אותי משיעור כדי לתת לי לסיים את המשפט שלי על ששאוש"ק.
אני מתגעגעת לבנאדם שישב איתי במשך שיעור מלא פעמיים והראה לי שלא אכפת לו לעשות את זה עוד.
אני מתגעגעת לבנאדם שאם היה עובר במסדרון ורואה אותי היה עוצר לשאול מה נשמע ואיך אני.
אני מתגעגעת לבנאדם שהיה יושב איתי בהפסקות ומדבר על כל נושא שבעולם, אפילו על עצמו.
אני מתגעגעת לבנאדם שענה לכל שאלה שהיתה לי, בין אם היא היתה על פילוסופיה, על פסיכולוגיה, על אזרחות, עליי או על עצמו.
אני מתגעגעת לבנאדם שהיה לו כל כך אכפת ממני ומהציונים שלי, שהוא ניהל איתי דיאלוג מתמשך לאורך כל אותה התקופה על המקצועות המדעיים ("אני חוזה שיחה על פיזיקה בקרוב").
אני מתגעגעת לבנאדם שהיה מדבר איתי בצורה חופשית לגמרי, לא כאילו אני תלמידה אלא כאילו אני סוג של ידידה ("בכיתה אני מורה שלך, מחוץ לכיתה אני סתם מורה").
אני מתגעגעת לבנאדם שעודד אותי לחקור וללמוד ולהתפתח ולהשתנות.
אני מתגעגעת לבנאדם שהדריך אותי דרך כל הספרים והמידע לדברים שאני אבין ושטוב להתחיל איתם.
אני מתגעגעת לבנאדם שנהנה לדבר איתי והיה מוכן אפילו לשבת לענות לשאלות שלי באמצע הלילה.
אני מתגעגעת לבנאדם שלא היה לו אכפת להסתמס איתי מדי פעם או לדבר בצ'אט פעם ב.
אני מתגעגעת לבנאדם ששלחתי אליו מבט אחד והוא מיד הבין שקרה משהו ובא לדבר.
אני מתגעגעת לבנאדם שהיה חשוב לו האושר שלי ("לראות אותך מחייכת חשוב לי יותר מכל מה שאמרת עכשיו").
אני מתגעגעת לבנאדם שאמרתי לו שלוש מילים והוא ידע להגיד לי לבד מה המשך השאלה שלי ומה התשובה.
אני מתגעגעת אלייך.
קראתי הודעה שלנו היום במקרה. ואתה יודע, אחרי שראיתי איך אתה מתייחס לתלמידים/תלמידים לשעבר אחרים, איך אתה מדבר איתם וצוחק איתם, לקרוא את המכתבים האלה רק הזכיר לי כמה באמת איבדתי וכמה באמת אני מתגעגעת אלייך.
אן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Oncoming Storm