"And no one's going to stop you because you've bred a human race that doesn't bother to ask questions. Stupid little slaves, believing every lie. They'll just trot right into the slaughter house if they're told it's made of gold"

The Doctor, Doctor Who 1X07, "The Long Game".

לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי תוהה האם יכול להיות שככל שבני אדם יותר חשופים למדיה, הם חושבים פחות. ההשערה שלי היתה שהתשובה היא כן.

אני חושבת שכבר אמרתי את זה, אבל מה שאני אוהבת במד"ב זה הדרך שלו להעלות כל מיני שאלות חשובות וביקורות במסווה של סיפורים תמימים. אם מסתכלים על הפרק הספציפי הזה, לדוגמא, אפשר לחשוב שזה סתם פרק על תחנת חלל ועל בני אדם שהרגילו אותם לא לשאול שאלות כי נותנים להם את כל המידע. אבל אם מסתכלים על הפרק הזה וחושבים על המציאות, קל לראות שלשם אנחנו מתקדמים. ואפילו לא צריך להגיע עד שנת 200,000 בשביל לראות את זה - שנה בארבע ספרות בטח תספיק.

מה שמעניין בבני אדם הוא שהנטייה הטבעית שלהם היא לחקור. הם תוהים, הם חוקרים, הם רוצים לדעת, להבין, ללמוד. זאת הנטייה הטבעית של בני האדם, ואני מניחה שהיא גם אחד הגורמים לכך שאנחנו התפתחנו כמו שהתפתחנו. נכון שכשחושבים על הנטייה הטבעית הזאת חושבים מיד על כל החוקרים הגדולים שגילו דברים שקידמו את כל המין האנושי, אבל לא צריך ללכת רחוק כל כך - לכל אחד יש משהו שהוא רוצה לדעת עליו עוד ועוד ולהבין אותו יותר טוב מכל דבר אחר.

ובכל זאת, אם מסתכלים רגע על החברה שלנו, רואים שאמנם לכל אחד יש משהו שהוא סקרן לגביו, אבל רוב האנשים לא תוהים לגבי התמונה הגדולה, לא שואלים שאלות בנוגע לדברים שנותנים להם. כבר ישבתי עם אנשים אחרים, בגילי או שלא בגילי, וגיליתי שהמון לא באמת עורכים סינון כלשהו או בדיקה כלשהי. הם לא שואלים, הם לא תוהים. הם מקבלים את מה שאומרים להם כאילו הוא בהכרח נכון. אם יש להם נתונים סותרים רובם פשוט יתעלמו מחלק מהנתונים וימשיכו הלאה.

ואני חושבת שהכל התחיל במדיה. אני חושבת על זה שהרגילו אנשים שכל מה שהם נחשפים אליו הוא הגיוני. אם היו אומרים בחדשות שהשמש הפכה לירוקה ושמים מסנן ירוק, אנשים היו מניחים שהשמש באמת הפכה לירוקה כי ככה היה בחדשות. הם היו מגלים ביום אחרי זה, כשהם היו יוצאים החוצה, שזה לא נכון, אבל באותו הזמן הם היו מאמינים. לא כולם, אבל הרבה מהם. ואם באיזשהו סרט מדברים על תיאוריה כלשהי, אנשים יצאו מנקודת הנחה שהיא קיימת באמת וימצאו את ההיגיון בה, למרות שהרבה מהתיאוריות האלה נוצרות על ידי הוליווד חסרת המשמעות (ושאני לא אתחיל לדבר על הוליווד עצמה).

ואני לא יודעת מה עם אחרים, אבל לי קל מאוד לראות איך זה מתחיל בזה ומסתיים בפרק הזה.

מה שעצוב הוא שעושה רושם שזה לא עד כדי כך ברור לרוב האנשים. הם אפילו לא היו מסתכלים על זה בצורה שבה אני מסתכלת על זה. קצת קשה לקבל את זה, שמה שלכאורה מקדם אותנו בעצם שולח אותנו אחורה באבולוציה, אבל זה נכון לרוב הטכנולוגיה שיש היום: אנשים לא חושבים, אנשים לא חוקרים, אנשים לא יוצרים קשרים בינאישיים אמיתיים. נכון שחקר עצמי אינטנסיבי לא מתאים לכולם, ונכון שלא את כולם העולם מעניין (וחבל, אבל מילא. לגיטימי), אבל חקר של מה שנותנים לנו, לפחות, כולם צריכים לעשות.

אבל הם פשוט מקבלים את הכל ועוברים הלאה.

הגזע שלא שואל שאלות.