תארו לכם שלא היו רופאים. היינו חוזרים לימים שבהם אנשים מתו בלי הפסקה. אני יודעת שאתם חושבים שכל התרופות היו קיימות, ולא באמת היינו צריכים רופאים, אבל מי היה אומר לכם מה יש לכם בתור התחלה? ומי היה אומר לכם מה לקחת וכמה? מי היה מנתח אתכם כשיש לכם קרע בכבד או אוטם בשריר הלב? מי היה מתקן בעיות במוח שלכם?

אף אחד.

באמת הייתם רוצים לחיות בעולם כזה?

היום בבוקר ראיתי בעיתון כתבה. קראו לה "אלימות חולנית" (או "מקדימים מכה לרפואה" בעמוד השער), והיא פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות, במוסף "24 שעות". אני בטוחה שאפשר למצוא אותה באינטרנט.

אבל רק למקרה שלא, ובמקרה אתם מנויים דווקא למעריב, אני אספר לכם מה כתוב שם. מסופר שם על רופאים ואחיות שעושים את עבודתם - שהיא עבודה לא קלה, בהתחשב בכמות השעות שהם עובדים - ולא רק שלא מקבלים שום דבר מיוחד, מה שהם זוכים לו זה חוסר כבוד, איומים ואלימות פיזית.

לא מאמינים לי? עובדה.

רוב החולים שמאושפזים בבתי החולים הם חולים שמצבם קשה והם צריכים ניטור מתמיד, או שהם אחרי או בדרכם לניתוח. בכל מקרה, בדרך כלל יש איתם בני משפחה דואגים, שתמיד מעוניינים שקרוביהם יחזרו לבריאות מלאה. אבל בין אם הם מעוניינים בכך ובין אם לא, זה לא תמיד קורה. עובדה, אנשים מתים. ומה עושים עכשיו, אני שואלת? רוב האנשים יגידו שקוברים, מתאבלים ומנסים להמשיך בחיים.

אבל מסתבר שלא. על פי נתוני משרד הבריאות, אירעו 2,528 מקרי אלימות (הן פיזית והן מילולית) כלפי צוות רפואי בשנת 2010. בין אם אלו קללות ובין אם אלה איומים ואלימות פיזית, גרועה עד כדי כך שצריך לנעול את הרופאים בחדר ולהצמיד להם שוטרים כדי להגן עליהם, זה לא משנה. העניין הוא שאותם הרופאים, שעובדים שעות ארוכות בלי הפסקה ומשגיחים על כמויות גדולות של חולים במקביל, צריכים גם להיזהר מבני המשפחה הבריאים- שחלילה לא ימות המטופל והם ישתוללו, כפי שמספרת רופאה בתל השומר, או שחלילה לא יתעייף הפצוע מהמתנה וישליך עליהם כיסאות, כפי שסיפר אח מאחד מבתי החולים בארץ.

ואני שואלת אתכם- זה נראה לכם הגיוני? זה נראה לכם הגיוני שאותם אנשים שעובדים קשה כל כך בשביל לטפל בנו ובבני משפחתנו, אותם אנשים שהתמורה שהם מקבלים קטנה כל כך, והם למעשה עושים את זה כי הם מרגישים שזו שליחות, ולא עבודה, ירגישו מאויימים לבוא לעבודה? זה נראה לכם הגיוני שבתי החולים בארץ, שחלקם גם ככה לא הכי משוכללים שאפשר, יבזבזו כסף על בדיקות מיותרות בגלל שהצוות הרפואי מרגיש שיפגעו בו אם הוא לא יעשה את הבדיקות האלה?

זה מה שאתם רוצים? להגיע לבית חולים ולראות חברי צוות רפואי מתרוצצים במחלקה ומבזבזים את זמנם על בדיקות שהם לא צריכים במקום לטפל בבני המשפחה שלכם, רק בגלל שמישהו יכה אותם או יאיים עליהם אם הם לא יעשו את זה?

אם חשבתם לרגע שאני אומרת שאסור לכעוס- אני לא. זה טבעי לכעוס כשמישהו שקרוב אלייך מת או כשאתה ממתין במשך זמן ארוך לקבל טיפול רפואי. זה טבעי. כולם כועסים כשדברים כאלה קורים. אבל יש הבדל בין לכעוס לבין לאיים במוות של בני משפחה קרובים של הרופא, בין להתרגז ללזרוק כיסאות על אחים ואחיות ולנעוץ מברג בגבו של רופא (2008, בי"ח קפלן ברחובות).

ואני שואלת- אם זה היה קורה לבני המשפחה שלכם, או לכם, לא משנה באיזה גיל הם ואיפה, אתם הייתם עוברים על זה בשתיקה? אם הילד שלך היה מוכה בבית הספר, או שהיו מאיימים עלייך בעבודה או בבית הספר, לא היית עושה משהו?

במקרה של הרופאים זה פשוט הרבה יותר. את האלימות הזאת כולנו צריכים למנוע, בין אם עשינו את זה למישהו בעבר ובין אם לא. את האלימות הזאת נגד הרופאים כולנו צריכים לעצור. המצב קשה מכדי שתוכלו להתעלם ממנו, לא משנה כמה אתם רוצים להתעלם. הגיע הזמן שאנחנו נטפל ברופאים. כי בסופו של דבר, רופאים יעשו טעות אחת יותר מדי, וזה יתפוצץ. ואז כבר לא יהיו לנו רופאים כמו שאנחנו רגילים שיש לנו.

זה באמת מה שאתם רוצים?

אן.

כבר שלושה ימים שאני רוצה לכתוב את זה ועוד לא יצא לי. מילא.

סתם שאלה שעלתה במוחי- אם מישהו לא יודע שמשהו הוא בלתי אפשרי, האם יכול להיות שהוא יכול לעשות אותו?

עכשיו, שתי הערות לפני כן. לכל מי שיצא לו לקרוא את "פולגרה הקוסמת"- כן, אני מניחה שזה עלתה בהשראת פול בספר, כי קראתי אותו ממש לאחרונה. ושנית, אני לא מדברת על דברים שהם בהחלט בלתי אפשריים, ולא משנה אם נעמיד פנים שכן או שלא או וואטאבר. לא.

יש דברים שאנחנו יודעים שהם בלתי אפשריים. יש גם דברים שאנחנו יודעים שהם אפשריים, גם אם עוד לא הגענו ללעשות אותם. השאלה היא האם כל מה שאנחנו חושבים שהוא בלתי אפשרי הוא באמת בלתי אפשרי, או שיש דברים שאם אדם לא יודע שהם בלתי אפשריים הוא יכול לעשות אותם.

זאת אומרת, חלק ממה שאומרת הסביבה ישפיע על כל אדם כמעט. אם אנשים אומרים שמשהו הוא בלתי אפשרי, אז כנראה שהם צודקים. יכול להיות שהם טועים, ואם לאותו אדם יש ביטחון ביכולות שלו, הוא יוכיח להם את זה, אבל יכול להיות שהם גם צודקים. אבל האם יכול להיות שלא כל מה שאנחנו חושבים שהוא בלתי אפשרי הוא בלתי אפשרי?

אם להודות באמת, אני חושבת שכן. אני חושבת שהרבה מזה תלוי ביכולות שלנו ובמה שאנחנו מגדירים כאפשרי וכבלתי אפשרי. אני חושבת.

אן.

עריכה פברואר 2013:

אני חושבת שהוכחתי לעצמי שאנשים לא תמיד יודעים. אני ידעתי שזה יהיה קשה, אבל לא בלתי אפשרי, והוכחתי לכולם שזה אפשרי. אני מניחה שצדקתי כאן.

כן, יש חופש, אז חזרנו לכתוב פוסטים בשעות הזויותXD

בכלמקרה, חנוכה שמח ושבוע טוב לכולנו.

לאחרונה [או ליתר דיוק, היום] דיברתי עם מישהו על יצורים על טבעיים ועל הסיכויים שהם באמת קיימים. זתומרת, לא באמת נכנסנו לעניין הזה, לא יותר מדי. אבל כן הזכרתי את העובדה שיכול להיות שזה כמו במקלט באפלה, והוא הגיב שזה מטריד למדי, אבל אם יש יצורים טובים, כמו במקלטבאפלה [בניגוד לסדרות אחרות], אז אולי זה לא נורא כל כך.

וחייבים להיות. אם יש יצורים רעים, חייבים להיות גם יצורים טובים. זתומרת, האיזון חייב להישמר תמיד, לא משנה באיזה מצב אנחנו. הטוב והרע חייבים להיות מאוזנים תמיד, או שכל מה שאי פעם בנינו יכול להיהרס.

טוב, אולי זאת דוגמא קצת קיצונית מדי [אהמרומחהדרקוןאהמ], אבל זאת בדיוק הנקודה. כמובן שאף אחד לא אמר שאם יהיה איזון יהיה שלום ושלווה והצלחה וכל השטויות האלה, אבל זה פשוט נובע מזה, גם אם אנחנו לא מודעים לזה. כי למעשה, בני האדם עצמם מאוזנים בתוכם. אין אדם שהוא לגמרי מרושע או לגמרי טוב- דבר כזה הוא לגמרי בלתי אפשרי [והאמת שכאן זה גם להיכנס לדיונים עמוקים בצורה שבכלל לא תיאמן בנוגע לטבע האדם והאם בכלל קיימים דברים כאלה כמו טוב ורע- אבל זה יחכה למחר]. אבל כן אפשרי שאדם יעשה דברים כאלה ודברים כאלה- ובסופו של דבר הכל מתאזן.

וככה החיים, והעולם, למעשה, נמשכים. ככה דברים משתנים והכל, ואנחנו עוברים מתקופות טובות לתקופות רעות- אבל לא משנה מה קורה בהן, הן תמיד מאוזנות. ואני מניחה שזה מה שיפה בנוגע לעולם שלנו, שהאיזון בו [כמעט] תמיד נשמר. [או שאולי הוא לא, וכל זה היה רק שטויות. אבל אם חושבים על זה, זה פשוט נשמע הגיוני שהיקום כולו מאוזן. זתומרת, אפשר לראות את זה אפילו בדוגמאות הכי קטנות וחסרות חשיבות שיש].

לא יודעת.

זה פשוט ברור שהכל נובע מאיזון. וברגע שכולנו נצליח לשמור את עצמנו מאוזנים, נצליח גם להגיע לדברים שכרגע אנחנו מסוגלים רק לחלום עליהם. היקום אולי כבר איזן את עצמו וממשיך לעשות את זה, אבל אנחנו עדיין לא.

It's all about Balance.

חח, עזבו שעות הזויות- נושאים הזויים. אם כי אני מניחה שזה נובע מזה.

אני אערוך את זה בבוקר, ברשותכם, כי זה פשוט נשמע נורא.

ליל"ט.

אן.

BTW-

בעוד 38 דק' מתחיל השישי בדצמבר, כלומר היומולדת של טורי [היגינסון]3>   [אהמ, 38 דק'. מס' הדק' המקס' בו יכול חור תולעת להישאר פתוח בתנאי אי יחסיות. אני אומרת לכם, המספר הזה ירדוף אותם עד סוף ימי חייהם רק כי הם השתתפו בסטארגייטP:].

וביום שלישי [השביעי, כמובן] "All American Nightmare" יוצא[:

אז יש הרבה למה לחכות ביומיים הקרוביםD: