פתאום נראה לי שכשההורים מסתכלים לי בעינים הם יודעים הכל
על כל דבר ודבר שעשיתי
כמה שנאה ישלי אליך
אתה לא מתאר לעצמך אפילו
ועכשיו כשאני יושבת בחדר אני שומעת אותך רואה קלטות שלי כשהייתי קטנה
מנסה להבין איפה טעית ואיפה זה התחיל
אתה בחיים לא תדע
וגם את לא.
מסתכל על קלטות של אחותי כשהיא הייתה קטנה
רק כי נפלט לי איזה משו מגעיל מהפה שאתם לא יודעים לגדל ילדים
אולי טעיתי
ואולי הייתי כבדה מדי
אבל תחופש שלי אף אחד לא יקח לי
וגם לא אתם
כמעט העפתם אותי מהבית
אבל לא יכולתם שלא לוותר על זה כי אני כמעט כל מה שנשאר לכם
לכו תזדיינו בקיצור.
ואת..
את כל כך מנסה לתקשר איתי
כל כך מנסה להפליל אותי
להציל אותי
לקחת אותי
ממשו שעושה לי טוב
אני בחיים לא אסלח לך
ואת יודעת את זה
כי גם הזכרתי את אחותי
ואת עצמך בגיל שלי
זה הפוסט הכי כבד שכתבתי.
אה ואנג'לה זדייני לי מהבלוג טוב?!
=)