לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ככל שאני מכירה יותר אנשים, אני נקשרת יותר לכלב שלי...



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

פוסט שמסביר למה מצאתי את עצמי גרה בתוך קופסת קרטון מעוכה ברחוב.


מכתב לאמא:

 

מזל טוב לרגל יום הולדתך ה50 (עיגלתי כלפי מעלה).

אז איך זה להזדקן? זו בטח חוויה של פעם בחיים. לא נורא, נשארו לך לפחות עוד חצי חיים, אז תעשי חיים.

מה גם שעוד מעט תזכי להטבות פנסיה ולקצבאות זקנה, מה שאומר שזקנה שווה עוד כסף. מתמטיקה פשוטה.

 

50 (49 במעוגל), הוא גיל עגול ויפה, בדיוק כמו חתונת הזהב של אנשים שנשואים 50 שנה. בנוסף, עם כל שנה שעוברת, את צוברת יותר ויותר ניסיון חיים שכבר יהיה לך מאוחר מידי להשתמש בו (אולי בגלגול הבא), אבל אולי תוכלי להשאיל לי קצת. בגילך גם יזדמן לך להכיר הרבה חברים חדשים, רובם פיליפינים. זה יתרום להרחבת אופקייך וכמו כן, תוכלי להוסיף גם "פיליפינית" ללקסיקון השפות שלך.

 

תשמחי לדעת ששמרתי לך מקום בבית אבות יוקרתי, וסיכמתי איתם שתבואי אליהם בנגלת הקשישים הבאה. הם מאוד שמחו, והבטיחו לשמור לך כרטיס בינגו למשחק של יום שני. הפרס, אם תהית, הוא זוג שיני זהב תותבות. המקום השני מקבל שיני כסף. השלישי, שיני ברזל (מחלידות במים).

 

אבא הבטיח לי שכשאני אגיע לגיל 120, הוא ירים אותי על כיסא הגלגלים שלי 121 פעמים. אני מקווה שאת מתכוונת לעזור לו, כי כיסא הגלגלים שלי יזדקק לתמיכה גם מצידו השני, אחרת יום הולדתי ה120, יהיה גם יום מותי. אף אחד לא רוצה למות ביום הולדת שלו, אז במטותא ממך.

 

ככל שהגיל שלך עולה, אני מוציאה יותר כסף על נרות לעוגה, כי אני לא מהקמצנים שקונים מספר וחושבים שהם גמרו את מכסת המעשים הטובים שלהם לאותו יום, אני מראה לאדם בדיוק כמה הוא שווה.

הוא הרי חי את כל השנים האלה לא? אז תנו לו לספור אותן. להראות לו את המספר בחתיכה אחת יהיה משול להאכלה בכפית.

 

לכבוד יום הולדתך, החלפתי לך את גלגלי הטניס בהליכון לגלגלי "קילרס" דור שלישי עם חיבור מיוחד לmp, והכנסתי בו את כל השירים של מיילי סיירוס, כדי שתלמדי שירה עמוקה מהי. אל תגידי שאני לא דואגת לך. בנוסף,  קניתי לך חתול (כן, עוד אחד) קירח בשם "פלאפי".  גידול חתולים במספר זהה לילדי דוסים הפך כבר מזמן למודה (זאת המילה שלכם ל"טרנד", לא?) לאנשים בגילך.

 

אני מרגישה שאני חייבת לך הסבר מדוע עיגלתי את גילך כלפי מעלה. טוב, אז אם הייתי מעגלת כלפי מטה, ואומרת שאת בת 25 (קצת הרבה מטה), היית חושבת שאני עושה ממך צחוק, או לחלופין, היית מתחילה להתגעגע לימים בהם יכולת להסתובב בבגד ים בלי לעוור מישהו. ואם חושבים על זה, עיגלתי רק שנה תמימה, ועוד צחקתי על זה, מה שאומר שגם עשיתי לך קורס מזורז על איך מרגישים כשאת בת 50, וגם הזכרתי לך שיש לך עוד שנה שלמה עד שתגיעי לאותו גיל מיוחד ומטריף (סלנג נוסף של הדור שלך).

 

טוב, אני לא רוצה לבזבז את זמנך על שטויות, גם ככה בטח יש לך דברים הרבה יותר טובים לעשות. למשל לקרוא עוד כמה עמודים בספר האינסופי "שירי ביאליק", או להעלות לערוץ 1 את הרייטינג השואף ל-0.

אז בקצרה: מזל טוב סבתא! אופס, טעות שלי-  מזל טוב סבתא רבא!

 

נ.ב- חיים יבין מסר לך מזל טוב, קיבלתי את יונת הדואר שלו הבוקר.

 

 

*הערה- הפוסט נכתב ממחשב נייד אחרי גשם זלעפות, בעודי קופאת בתוך קופסת קרטון קטנה ברחוב נטול היגיינה, אך מלא בג'וקים משוטטים.

למישהו יש שקל (או k300)?

 


 

 

 

לא מזמן, בעודי עצלנית מכדי לברוח ממסך הטלוויזיה בזמן הפרסומות, נתקלתי בפרסומת הנ"ל. לדבר כזה לא יכולתי להישאר אדישה. בפרסומת שהחלק ההגיוני שבה הוא ששלושה ילדים, שהגדולה ביניהם היא בת 8 בערך, מצליחים לברוח מהבייביסיטר (סבתא), למצוא את הדרך לבית המלון שבו שוהים הוריהם ולשכנע את העובדים להכניס אותם לאותה סוויטה, מתפתח חשד כיצד היא יכולה להיות אמינה אף יותר. מסתבר שאפשר.

 

החלק זוכה האוסקר בקטגוריית "הסיום הכי הזוי של פרסומת לחברה סלולרית", הוא כמובן סיומה של הפרסומת בו נראים ההורים מאושרים למדי עקב נוכחותם של הילדים במיטתם. בשלב זה הפרסומת התחילה לאבד כל היגיון. בינינו, הייתם מצפים שהורים שהשקיעו כ"כ הרבה מאמץ בכדי להתרחק מילדיהם הנג'סים  למשך סופ"ש שלם, לא יקרנו משמחה ברגע שהננסים הקטנים הצליחו לאתר אותם. עד שלבסוף הצליחו לשכנע את אחת החמות (אני מנחשת של האם, אחרי מלחמת עולם שלישית כמובן) לשמור על המזיקים הקטנים ולשכור סוויטה במלון למשך סופ"ש שלם, פתאום הם מחויכים ומאושרים למראה הילדים שמחריבים להם את המיטה? בולשיט.

 

 זוג הורים נורמלי היה מתבאס שהלך לו סקס של סוף שבוע (כאמור, דבר קטן וטוב). מה הם כבר ביקשו, הזוג המסכן? להיות פעם אחת לבד ולחגוג את אהבתם, וגם שם מצאו אותם. אני הייתי משתגעת, או לחלופין, שולחת את מיני שלישיית "מה קשור?!" לפנימייה שוויצרית.

ועוד בסוף הפרסומת תוקעים כאילו משום מקום את המילה "סלקום" ומסבירים לנו איך קרינה משותפת יכולה לאחד משפחה ולהבטיח לה עתיד טוב יותר. 

.give me a break

 

Nevermind

נכתב על ידי , 20/3/2010 00:58  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



27,416

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNevermind. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Nevermind. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)