אחרי שחקרתי בפוסטים האחרונים את האמת והשקר, חלה עליי החובה המוסרית לשתף אתכם גם בחקר התחום הורוד, או התחום ה'מושי מושלם' במילים נרדפות. כן כן, התחום הורוד. קראתם אותי טוב. השקר הוא לרוב לבן והאמת מגואלת בדם (כן, בעיקר בזמן מסוים בחודש). אז כדלקמן, היום נעסוק בערבוב של שני התחומים היוצרים ביחד תינוק ורוד לחיים וטוסיק (זרמו). תחום זה קשה להגדרה וטומן בחובו קורטוב משני העולמות, וכפית שלמה של * הכנס כאן שקר כלשהו*.
השקרים שיופיעו בהמשך אינם שקרים רגילים מן המניין שכאשר אדם נורמאלי (כמה שאפשר) נתקל בהם, האמת הברורה זועקת לאור, אלא שקרים מהסוג שאם היית נתקל בהם, הייתה מופיעה לך באונה ה -*הכנס כאן שקר כלשהו 2* מאין דמות סטייל צדיק משקפופר בעל עווית חמורה באצבעות שהייתה שואלת אותך "מה אתה....*הנין של אחמדינג'אד כבר הספיק לחסל את ישראל עד עכשיו* .... היית עושה?
פוסט זה, בניגוד לאחיו, לא יורכב רק מגיבובי מילים המתיימרים להיות משפטים, אלא מפסקאות שלמות מהסיבה הפשוטה שהתחום הורוד מורכב יותר ומצריך יותר התבוננות מקודמיו.
לאחר הקדמה עמוקה וורודה זו, נבחן כעת כמה ממאפייניו של התחום הורוד:
1. תסמונת ההדחקה- כאשר אנו מדחיקים אירוע מסוים שבזמנו כמעט גרם לנו לשבץ (כמו הקיפוד שמת לסולן/ית של טוקיו הוטל על הראש), אנו זוכרים אותו במעורפל וכך יוצא שכאשר אנו מחליטים לחלוק את פרטי האירוע עם מישהו, נוצרת אמת חדשה מהולה בשקר שאינו שקר שקרי, אלא שהתת מודע המופרע שלנו יצר, איפה שההדחקה עשתה את שלה. הנה, ייתכן אפילו שמת לו/ה בכלל דורבן על הראש, והדחקתי זאת.
2. תסמונת הדעה שהיא בעצם עבדה- אנשים רבים מתבלבלים בין דעה והשקפת עולם, לבין עובדה מוחשית כגון שהשופט בן זונה. אבל ברצינות, דעה לא משקפת אמת או שקר, היא יותר תוצר של חכמה או טמטום. עכשיו שהבנו את הבלבול האנושי והלגיטימי, נשמח שאנחנו לא מאותם חולערות שיפוטיות.
3. תסמונת השקרן המשופשף- המקרים החמורים שזכו בכבוד המפוקפק להתארח בקטגוריה הזאת הינם מקרים אנשים אשר כל מילה *הכנס כאן שקר כלשהו 3* שיוצאת להם מהפה היא שקר מארץ לעולם לא. תופעה זו משתלטת על הבן אדם עד לרמה כזאת שאם כבר מסיבה מבורכת לא ידועה, מתחשק לפינוקיו שלנו בעל האף היהודי לחרוג ממנהגיו ולספר לשם שינוי את האמת, לא בטוח שהוא יידע כיצד. אפשרות אחרת היא שהוא יתחיל להאמין לשקרים של עצמו, הרי זה ידוע שאם אומרים את אותו השקר מספר פעמים, הוא הופך להיות אמת. תשאלו את מיטב הפוליטיקאים.
4. תסמונת ה"זה קרה לפני אלפיים שנה או יותר, אבל אני עדיין מאמין שזה נכון"- הרי איך אנשים יוצקים משמעות לחיים האפרוריים והשרירותיים שלהם?
ע"י הפיכת העבר המוטל בספק לאמת אחת ולעובדה מוגמרת שעל פיה הוא וכל מדינת ישראל צריכים לבסס את המשך חייהם. ואני אומרת שאם זה עושה לכם את זה- תבושמו. אבל די להכריח אותנו לאכול מצות, יש לנו תנורים למען השם!
לדעתי יש סיפורים שנועדו להיות סיפורים. סינדרלה זה טוב ויפה, אבל אני לא אבקש מעם ישראל לבוא ולנקות לי את הבית בכל ירח מלא.
5. האמת הריאליסטית- בחיינו העכשוויים, כאשר תוכניות ריאליטי מופרכות יותר ויותר מתחילות לצוץ מעבר לכל פינה, נוצר שקר חדש הקרוי- ריאליזם.
איפה הטמבל שאמר פעם "וואט יו סי איז וואט יו גט" ? בטח מת מבושה. מעניין אותי אם רק אני רואה בריאליטי למיניהם עיוות מציאות עד כדי תסריט יותר מבוים ועשוי רע מכל טלנובלה שמכבדת את עצמה. תהרגו אותי אני לא מבינה איך אדם שבוגד בכל הבנות שהוא יוצא איתן, ועוד מקבל על זה כסף ופינוקים מיוחדים מההפקה, גורם להן לחשוב שזה רעיון מצוין ועוד להזיל עליו ריר כמו חבורת רוטוויילרים. כלומר ברגע שאותו בן אדם פועל לפי חוקים טלוויזיוניים אשר נועדו להבאת רייטינג, זה נחשב בסדר. מה בסדר? הבן אדם חלאה בוגדנית. אני הייתי מעיפה אותו מכל המדרגות. של האמפייר סטייט.
אבל מי אני שאשפוט.
אז הנה, חקרתי את השקרים, שהם בעצם לא כ"כ שקריים וחלקם אפילו אמת שיקרית שהדובר אינו מודע אליה.
מבולבלים? סימן שעשיתי את עבודתי נאמנה.
סוף ש-בוע ר-גוע.
Nevermind