ככל שאני מכירה יותר אנשים, אני נקשרת יותר לכלב שלי...

הערה בקשר לפוסט הקודם-

אתם כל כך קלים להשגה, זה מחליא אותי.

 אניווי, נכון יש את השאלות ששמורות במיוחד לקרובי משפחה פעם בשנה? יענו למלא את רגעי השתיקה המביכים של "במקום להגיד חד וחלק שאני לא יודע

עלייך כלום, אני אשאל שאלה שתקפה לכל אחד, ואז יצאתי סבבה". אלה השאלות שאני הכי שונאת. ויש להם שאלות מוכנות לכל אירוע, ולכל תקופת זמן.

אותן שאלות המזכירות לך את היותך לוזר-

"מה את עושה בצבא?" "אני לא יודעת עדיין" משקית ממטרות, היר איי קאם!

"מתי תתחתני?" "בקרוב" כשהגהנום יקפא.

"את מתכננת לעשות ילדים מתישהו?" "כן" משלוחי החסידה עדיין לא הגיעו.

"נגמלת כבר מהמוצץ? "כן"  לא, אני עדיין בת 3.

"מה שלום החתולים שלך?" "בסדר" תזרעו לי מלח על הפצעים, למה לא.

"מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?" "לא יודעת" זונת צומי.

"אז מה שלום אמא?" "בסדר" עדיין שונאת אותך.

"אפשר לראות את תעודת הבגרות שלך?" נשרפה בל"ג בעומר, סיפור ארוך" שרפתי אותה בעצמי, סיפור קצר.

"גבהת?" "קצת" כל שבוע אותו סיפור.

ויש גם לא מעט עובדות-

"איך גדלת! פעם ראשונה שראיתי אותך, עוד היית בחיתולים" אני עדיין איתם, המכנס מסתיר. גו האגיס.

"את הופכת מיום ליום לאישה" אני יודעת שהירכיים שלי השמינו.

"כשאני הייתי בגילך..." היה אפשר לצלם את "פארק היורה" בלי אפקטים.

"וואי, איך הזמן עובר. כאילו רק אתמול היית פצפונת" שתיתי הרבה ויטמינצ'יק מאז.

"אחותך כבר כמעט בגובה שלך" היא על עקבים, דאמט.

"הייתי מתה להיות במצבך" גם את אוהבת פוסטינור?

"צרות של צעירים לא נחשבות" מי כמוך יודעת.

"את עוד תתגעגעי לתיכון" כשהגהנום יקפא 2.

"מטעויות לומדים" אז למה אחותי נולדה?

"מתמטיקה תעזור לך לכל החיים" של כיתה ב'. אולי.

"כשתגדלי תביני" שהאכלת אותי סרטים.

"עשיתי סקס לראשונה בחתונה שלי, בפיקוח ההורים"  ממש הבתולה מריה.

"מחזור זה מתנה" מאלוהים (גבר).

"אבא שלך הצליח מאוד בתיכון" מאוחר מידי, ראיתי את התעודה שלו.

"לא כל העולם סובב סביבך" רק השמש.

"תהיי נחמדה אל אחרים, והם יהיו נחמדים אלייך" אני אהיה נחמדה לאחרים, והם יגנבו לי את הארנק.

"כשהכרתי את סבתא, הייתה זו אהבה מבט ראשון" כן, שלך.

"את ואחותך צריכות ללמוד להסתדר" אני צריכה לשבת עליה יותר.

בקיצר, שתיקה שווה זהב *עיינו כותרת*,

תנסו את זה בבית.

מצ'עמם לי.

Nevermind