חג הפיתות הגיע.
ויחד איתו הגיע גם נחיל הישראלים הפטריוטים שממהרים לברוח מהארץ כמה שיותר מהר.
כמובן שדרך טיסות, לא דרך מחסומים. בכל אופן, שלשום שדות התעופה קרסו תחת עומס של יותר מ48,000 ישראלים להוטים לברוח יום לפני ליל הסדר. מה נסגר איתכם אנשים? אפילו את ליל הסדר אתם לא רוצים לחגוג פה? לכו, לכו תאכלו בייקון בכיף. חזירים. ולמה לא לקחתם אותי? אני פשוט אשאר פה, אצלם סרט בשם "שכחו אותי בארץ הפלאפל" וארוויח מיליונים. נקמה מתוקה (*חריפה- פלאפל עם סחוג).
כולם טסים. כולם. נ' טסה לגרמניה, ג' טסה לטורקיה (ועוד יש לה את החוצפה להתלונן על זה בפניי), אבא+ש' טסו לאנגליה, וסבתא לארה"ב.
אז נכון, צדיקה אני לא, ואני לא חושבת שיש טעם לאכול מסננת מתפוררת מאז שיצאנו מהמדבר ויש לנו זמן להכין אוכל נורמאלי, אבל למרות העובדה שאף אחד לא רצה לקחת אותי, אני נשארתי. ועכשיו אני יכולה להתלונן על זה.
אבל לטובתכם האישית החלטתי להשאיר את התלונות ביני לבין הכותל המערבי, כלומר ביני לבין עצמי, והחלטתי לתת למעטים מבינכם שעדיין נשארו בארץ 5 סיבות למה לא כדאי לטוס גם אחרי ליל הסדר. אז כמו שנאמר בטלוויזיה החינוכית, שיהיה זיון שכל נעים.
5 הסיבות:
1. בגלל הבידוק הביטחוני- לכל מבריחי הסמים/סחורה גנובה מביניכם, אני ממליצה לכם לא לטוס לחו"ל, אלא אם יש לכם הליקופטר פרטי. תירוצים לבודקים הביטחוניים בשדה התעופה סטייל "מצאתי את האפיקומן, וזה הפרס שלי" או "אח שלי, זה פסח. תזרום" לא יתקבלו בברכה.
ואם אתם בכל זאת אתם מתעקשים על לנסות להבריח לחו"ל, תחביאו את מה-שזה-לא-יהיה בתוך החרוסת. תאמינו לי, אף אחד לא ירצה לגעת בזה.
פיתרון לטמבלים שהחביאו את מה-שזה-לא-יהיה בתוך גיליון פלייבוי: תשירו בקול רם "אחד אלוהינו" ותקוו לטוב.
2. בגלל הפחד מטיסות- אומנם טיסות יותר בטוחות מנסיעות במכונית, אך כגודל העלייה, כך גודל הירידה. תחשבו על זה.
מה גם, שלפעמים ציפורים מסטוליות אוהבות להישאב לתוך המנוע כמו מין משאלת מוות לא ברורה. הן אוהבות לעשות שם שמח ב30 השניות האחרונות לחייהן, ולנטרל מטוס שלם. וגם אם המטוס שלכם יציב יחסית, הוא עדיין יכול לגרום לכם לבחילה, ולפי הריח, נראה לי ששקיות ההקאה שהמטוס מחלק הן לא בדיוק חד פעמיות. שלא נדבר גם על תסמונת "אבל השכנים לא נאים בעיני". דמיינו לכם שתקעו במושב לידכם איש בעל כרס בגודל אצטדיון ווימבלדון שנשפכת לצדדים ולוחצת לכם על שלפוחית השתן. כלומר חוץ מהמראה האסתטי, יש גם את הפן הפיזי. בשלב זה אתם מקווים שאותה ציפור מסטולית מלפני כמה שורות, תצליח להישאב למנוע של המטוס.
פתרון ללחוצים/קוצים בתחת: תדמיינו שאתם אוכלים חזרת, המצב תמיד יכול להידרדר.
3. בגלל ישראבלוג- עכשיו החכמולוגים מביניכם יגידו שהם יכולים לעדכן גם בחו"ל, אבל המטרה של הנסיעה היא לטייל ולעשות דברים שאתה לא יכול לעשות בארץ הפלאפל. אם תהיו על הבלוג, בשביל מה בדיוק טסתם? בשביל לציין שאתם ליד מגדל אייפל, אבל אתם לא רואים אותו כי הראש שלכם תקוע כל הזמן במסך?
לאלה המחוברים לישרא באינפוזיה עד שהם אפילו קוראים לו בשם חיבה, אני ממליצה לא לבזבז כסף מיותר שאתם יכולים לבזבז על מעצב פרטי לבלוג.
לא סתם הסיסמה של ישרא היא "החיים זה כאן"- ברגע שאתה נכנס, אין דרך חזרה. או במילים אחרות: חור שחור.
פתרון למאושפזים: תבריאו.
4. בגלל הפטריוטיות- נכון שעבר זמנם של ביטויים סטייל "אהבת הארץ", אבל תאמצו בכוח את חלקיק אהבת המולדת שעוד נשאר בכם, ותחשבו איך זה לחגוג את ליל הסדר בחו"ל בלי כל הפקקים האינסופיים ממטולה עד אילת, הדודות הצובטות, האוכל שנראה כאילו הקיאו אותו, החוברת צביעה של דורה כפרס על מציאת האפיקומון, הדודים השיכורים, הדודים השיכורים ששרים ו... איי לוסט מיי פוינט.
שיניתי את דעתי. תטוסו ותטוסו עכשיו כל עוד אתם יכולים להציל את עצמיכם.
פתרון לעאלק פטריוטים: תתנצרו.
5. בגלל היכולת להתלונן על זה- כיאה לישראלים סברסים בנים לאמהות פולניות (או שלא), התלונות זורמות אצלנו בדם.
אבל בשונה מארצות אחרות, אנחנו המדינה היחידה שאשכרה נהנית מזה. אנחנו בחיים לא נודה בזה, אבל לפעמים אנחנו מקווים שדברים ישתבשו רק בכדי שנוכל להתלונן עליהם. ואין כמו משחק "שכחו אותי בארץ הפלאפל" (ראה סיבה 1), בכדי לספק לישראלי המצוי מנה גדושה של תלונות.
וכמובן, התלונות לא מחויבות להיות קשורות לשום נושא הגיוני, הכיף הוא להאשים אנשים ובעיקר גופים רבים ככל האפשר.
דוגמה " זה הכול באשמת הממשלה- אם הם היו דואגים להנחיל ערכים ציוניים בתושבי המידה כל זה לא היה קורה" או "מערכת החינוך אשמה בכל- במקום ללמד 20 שעות מתמטיקה בשבוע, היו מוסיפים לפחות 10 שעות למקצוע ידיעת הארץ. זה היה פותר הכול".
אז אני בוחרת להאשים את הממשלה, המשטרה, מערכת החינוך, כל תושבי ישראל, את היהודים בגולה, את אחמדינג'אד, את נ', את ג', את סבתא, את אבא וש' (למרות שזאת באמת אשמתם), את פרעה (ההוא מההגדה), את היטלר, את ליברמן, את יובל המבולבל, את הלורד וולדמורט (וולדי בקיצור, או ולדי ברוסית) ואת חיים הכט.
פתרון לאוהבי כובע "טמבל"- תורידו אותו. מיד.
ועכשיו, לאחר שנתתי חמש סיבות מפורטות (אני לא מאמינה שהצלחתי למצוא אפילו 5) למה להישאר בחור הזה, אני רוצה לאחל לכל ה2 וחצי אנשים שעוד נשארו פה פסח שמח ו (לא) כשר.
הלכתי לאכול פלאפל.
Nevermind
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
