החג עבר כ"כ לאט... אני לא יודעת אם להיות שמחה או לבכות על זה. מצד אחד, סוף-סוף איכשהו באמת הייתה הרגשה של חג, אחרי מספר שנים שההרגשה התחילה כאילו להיעלם ומצד שני- בגלל שאני שומרת- הרגשתי שאני משתגעת. 3 ימים להיות לגמרי מנותקת מהעולם.
בכל מקרה, זה עבר ונגמר, והנה שנה חדשה בפתח... שתהיה לכולנו שנה טובה (:
יש לי הרגשה מציקה... הרגשה שאני יודעת שלא אמורה להיות קיימת אצלי. האקסית שלי. היינו ביחד רשמית כחצי שנה, אם להחשיב את החודשים שסתם שלחנו רמזים זה יהיה קצת יותר מחצי שנה. היא הייתה הקשר הראשון והיחידי בעצם הרציני שהיה לי. הייתי כ"כ מאוהבת בה...
היא פגעה בי בצורה הכי נוראית שהיא יכלה, ובשלב מסויים, אני הייתי זאת שסיימה את הקשר. אני לא חושבת שאני מתחרטת על זה, למרות שאם הייתם שואלים אותי לפני כחודש אם אני מתחרטת, הייתי מתחילה לבכות.
הפרידה הייתה לפני... וואו, משהו כמו 3 חודשים. ועדיין לא התגברתי. וזה מוזר לי, ואני שונאת את זה. כי מצאתי מישהו חדש, והוא מדהים, וכ"כ טוב לי איתו. הוא אומנם גר רחוק, בדיוק כמו שהיה עם האקסית שלי, לצורך העניין נקרא לה שירה (לא באמת השם שלה...), אבל אנחנו מדברים כל יום, ובכל פעם שאני מדברת איתו אני מרגישה כ"כ טוב. אני ושירה לא דיברנו משהו כמו... שבועיים. אני לא יודעת אם היא הייתה כ"כ חסרה לי, אבל אז היא עשתה פוסט בבלוג שלה והזכירה אותי. כמו תמיד, איכשהו הרגשות שהייתי בטוחה שנעלמו לגמרי הציפו אותי מחדש. השלמנו. ואני חושבת שדווקא על זה אני דיי מתחרטת...
מסיבה אחת פשוטה, כואב לי לדבר איתה. כואב לי לראות את האווי שלה במסנג'ר, כואב לי לשמוע על כמה בחורים מתחילים איתה (למרות שאני לא יודעת עד כמה כל הסיפורים שהיא מספרת אמיתיים), וכואב לי לדעת שהיא לגמרי המשיכה הלאה. תמיד היו לי רגשות כאלה בנוגע לאנשים שהייתי איתם, אפילו אם לא באמת אהבתי אותם. תמיד כשהם התגברו עליי, התחלתי לשים לב אליהם. אני לא יודעת למה, אני מניחה שזה מן רכושניות. זאת הרגשה מפגרת, אין ספק.
בכל מקרה... אני לא יודעת מה אני באמת מרגישה לשירה, מה שבטוח- אני כבר לא מאוהבת בה. אני רק רוצה איכשהו לשכוח ממנה ל-ג-מ-ר-י, ושהרגשות שלי אליה יהיו כמו אל שאר החברות שלי.
בנוגע לאחד החדש... הוא הילד הכי מדהים שהכרתי, ברצינות. הוא מצחיק, הוא כנה, הוא אוהב את עצמו, והוא בעצמו בי. כשאני מדברת איתו, אני מרגישה שאני מדברת עם עצמי כזה. אני ממש התחברתי אליו מהר.
תמיד כיף לי לשמוע את הקול שלו, ואני רק מחפשת איך להגיע למרכז כדי להפגש איתו שוב.
הוא אוהב אותי, ואני חושבת שזה הדדי. טוב, אני יודעת שזה הדדי. אני אראה אותו בסוכות ונהיה ביחד שבוע שלם, אני ממש מחכה לזה ^^
בכל אופן... וואו, כתבתי הרבה. תמיד אני כותבת בשעות כאלו בבלוג משום מה. לא משנה.
אני אאחל לכם לילה טוב ושנה טובה. 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Name-Less.