קוזל: לחתוך!
מטילדה: אני יודעת. אבל איך?
קוזל: מה הבעיה? לוקחים מספרים וחותכים. כל כך קשה?
מטילדה: כן, קשה! את לא מבינה. זה לא כל כך פשוט. לא לכל מצב בחיים יש מספריים. וגם אם כן- הן לא תמיד עובדות.
קוזל: את סתם בכיינית. טוב, אז זרקי עליו אבן.
מטילדה: אבל אז אני יוצאת כלבה. אני לא רוצה לצאת כלבה.
קוזל: אז מה עדיף? לעטוף בנייר? כי זה מה שאת עושה עכשיו. עוטפת. יאללה - אודרום מספרים. ומהר.

אני עצמי ואיירין בויכוח סוער. רק שאיירין לא עושה כלום בויכוחים האלו חוץ מלעשות אצבע משולשת.

~~~~~~~

אני לא טובה בלחתוך אנשים מהחיים שלי.
בדר"כ, אני פשוט מפסיקה ליצור קשר, ונותנת למרחק לעשות את שלו.
אבל מה אם הבן אדם רוצה להכיר אותך (מסיבה ממש, אבל ממש לא ברורה בעליל) ולא ממש אכפת לו מזה שפחות או יותר אמרת לו בכל דרך אפשרית "אני לא מעוניינת"?
בסופו של דבר אני מניחה שהוא בלתי מזיק.
ואני שונאת לצאת כלבה.

אמרו לי שאני נחמדה מידי.
שימותו, החראות.

קוזל.

~~~~~~
נ.ב:
אה, איזה קטע.
יש תוכנית תחקיר עכשיו על אורן זריף.
חה.