~ברז דולף לא מתקנים. מחליפים.~
באיחור אופנתי הגענו לבן דוד שלי, ומה אני אגיד לכם- הבן שלו פשוט פשוש.
ואני אומרת את זה באובייקטביות יתרה, כן?
משם הצלחתי לשכנע את אחד מהחברים הבאר שבעיים שלי לאסוף אותי, ונפרדתי לשלום מהמישפוחה.
יאללה לפאב.

כן, טוב. בבאר שבע, כמו שבבאר שבע, בשש בערב הפאב עדיין לא מראה סימני פתיחה אפילו.
אז חתכנו משם לבית קפה של חבר צבא אחר שלנו, והוורקהוליק הזה כמובן היה שם, כך שאפילו יצא לנו לספח עוד חבר למפגש.
חברה שלי, שיחסית די קרובה אלי יותר מכל השאר, דפקה לנו ברז בלי שום סיבה הגיונית.
קצת עצבן אותי, כי מבין כולם- דווקא אותה הכי רציתי לראות.
אבל, הי.
אני מניחה שעכשיו היא חייבת לי ביקור במרכז, אה?


~שם, כשיש לך רמזור אדום ישר, אתה עדיין יכול לפנות ימינה~

~~~~~