חלקים ממני

טיפה נופלת אל אגם גועש ומשרירה בו דממה

בדרך כלל זה הפוך ובמים השקטים נוצרים אדוות קטנות שלעיתים הופכות לגלים סוחפים,

אבל היום, הטיפה הזו היא שלי, בשבילי.

אני יצרתי אותה במעשה אהבה שנמשך כל הלילה,

היא יורדת אלי אט אט, מתדפקת על שעריי חיי מבקשת להיכנס

חגה ומרחפת מעלי, שרה מזמורים ותפילות מעולמות אחרים אותם ידעתי ממזמן,

אבל נותרו בעיניי שברים עמומים של אורות זיכרון.

היא צועדת ליד מיטתי

מסתכלת בתוך נבכי נשמתי ואוחזת בידי וביד אהובתי

אומרת אני שלכם יצרתם אותי באהבה גדולה.

אני מחבק אותך קטנה,

אך לא אוכל לאחוז את ידך וללכת לצידך

משום שזה לא הזמן עתה

יקירתי תעזוב עוד מעט לבלי שוב

ואני אינני חזק מספיק בשביל עצמי -

לא אוכל להיות לך אב,

אינני יכול להכיל את כאביי

ושלך ישארו יתומים ממצע חמים עליו תוכלי להניח את ראשך ולבכות דמעות קטנות

שובי אל אותם עולמות רחוקים

ובבוא היום, כשאגדל בעצמי

נשב ליד עץ גדול על ספסל בגן שעשועים ואומר לך:

כל יום את שיר חדש בחיי

את אהבה

את שקט.