היי מותק,
כן, אמרתי שאת המכתבים הבאים אני כבר בטח לא אקדיש לך אבל היי, היום זה יום הפרידה שלנו. היית מאמין? עברה כבר שנה. בינינו, לא באמת האמנת שאני אשרוד. ציפית שאתרסק. ציפית שאהיה דרמטית. ציפית שלא אדע איך להתמודד. צדקת חלקית. אמנם התרסקתי, אבל רק מבפנים. היו כמה רגעים דרמטיים, אבל רק מול חברים ובאמת לא ידעתי איך להתמודד, בעיקר עם עצמי. בכל זאת..אני כאן ומהמבט שלך, או של כל בנאדם זר שיכול ללמוד עליי אך ורק מהרשתות החברתיות מצבי נראה דיי מעולה. פייסבוק, אינסטגרם ואפילו לינקדין יוכלו לספר לך שבשנה שחלפה סיימתי את הלימודים בהצטיינות ופרוייקט הגמר שלי הפך לאחד המפורסמים בשנתון. נכנסתי לרשימת המאיירים הישראלים ואני כל יום רק הולכת ומשתפרת. התחלתי ללמד בבית ספר תיכון והייתי אמיצה מספיק כדי להכריז אחרי חודשיים שזה לא החלום שלי ולעזוב. זמן קצר אחרי מצאתי את עבודת חלומותי ועכשיו אני רשמית מעצבת. כל יום שעובר אני יותר חזקה, יותר עצמאית, יותר בוגרת והרבה יותר חכמה. את כל זה רואים, וזו האמת. לא המצאתי כלום.
את הגעגועים שלך לא רואים. גם לא החברים הטובים. אותם אני שומרת לעצמי. לפעמים אני מדברת איתו, עם האדם שהיית פעם. קצת מתייעצת, קצת מתעודדת, קצת צוחקת, קצת מעלה זיכרונות. הוא כבר לא צריך לענות לי, האדם הזה. אני מכירה אותו כל כך טוב שאני לגמרי יכולה לנחש את כל התשובות והתגובות שלו. אותך אני פחות מכירה. כבר שנה שאנחנו לא יחד. עברה שנה מאז שקיבלתי חיבוק כשפתחתי את הדלת. עברה שנה מאז שליטפו לי את השיער בנקודה הספציפית הזאת שגורמת לי להירדם. עברה שנה מאז שצחקתי ממשחקי מילים. עברה שנה מאז שקנו לי פרחים. עברה שנה מאז שאיחלו לי "בקרוב אצלכם". עברה שנה מאז שהיה לי בית. עברה שנה מאז ששמעתי זמירות שבת. עברה שנה מאז שאמרו לי "אני אוהב אותך". עברה שנה מאז שאמרתי "אני אוהבת אותך". עברה שנה מאז שסימסתי 3> בוואצאפ ובאמת התכוונתי לזה...עברה פאקינג שנה.
עברה שנה ומצד אחד יש בי המון כאב על זה שאתה לא כאן. אתה לא מבין כמה החיים שלנו מתאימים עכשיו כשני אנשים בוגרים, עם מקצוע, שמדברים את אותה שפה ובאים מאותו העולם ויודעים מה הם רוצים להיות ולאן הם רוצים להגיע. כל מה שלא ידעתי ולא הבנתי אז, אני מבינה ויודעת היטב היום. בכל יום הדברים מתחדדים עוד יותר ואין בטוחה ממני שאם היינו מכירים היום, זה היה עובד.
ומצד שני, איך אפשר לסמוך על זה שסירב לעשות איתי את המסע הזה?!
ובנימה זאת. שולחת לך חיבוק חם. בכל זאת, די קר שם.
יום פרידה שמח:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
a mind reader