גן העדן בלבי

   רוח קרירה שוררת בעורקיי,

שורקת שלווה

כולם כבר ישנים

צפה מעל פני המים,

דמעותיי עייפות

עיניים שזוכרות הכל.

רוח קרירה שוררת בעצמותיי,

אחד עשר חודשים חלפו

והותירו צל כבד מעלי,

אתה לא בחדר

רוחות של מלחמה.

היכן אתה חייל חבוש

קסדה ונשק, וחיוך,

דפיקה בדלת

מדוע הופיעו הקצינים

אתה במלחמה, בעופרת יצוקה,

הבשורה המרה

הכל נגמר, הוא נפל,

יגון וצער בשתיקה.

לא מעכלת

דמעותיי עייפות

עיניים שזוכרות הכל,

רוח קרירה מביאה את בוא החורף

אצלי רוח געגוע

רוחות של מלחמה.

היכן אתה חייל שלי

אתה לא בחדר,

לאן כולם נעלמו

רוח קרה כקרח

בתוכי אני כמו מתה

אמא שאוהבת ,

אמא שזוכרת,

אמא שמחבקת.

רוח מלחמה מתרחקת,

לקחה ללא רגש,

ללא אזהרה,

ואני קפאתי

רוח קרירה

נושבת והולכת

בדומך.

                                                      / כל הזכויות לכתבה זו ולרשום בה שייך למקור בלבד!! /