הדגל שלי כחול ולבן,
יום העצמאות מתקרב ובא, מהו יום העצמאות בשבילכם?
ביום זה נרים בגאווה את דגל ישראל כי אנו העם הנבחר נלחם על קיומנו ותקוותנו אחת היא בלב ביקשנו שלא נדע עוד מלחמות ואיבה, נצא מעבדות לחירות עולם. "עוד לא אבדה תקוותנו להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים". אנו היהודים הישראלים נתקלים בכל מקום במפה אליו ניסע בשנאה ואנטישמיות מצד מדינות שמצאו בנו כאוייב מבחינתם חד צדדית, ולהפוך אותנו לעם קורבן. אך הם לעולם לא יצליחו, אנו נבחרנו ע"י בורא עולם לעם סגולה עוד בראשית הימים, אנו חייבים להיות עם מלוכד ומאוחד, לשמור ארצנו מפני כל אוייב. הדוגמא הבולטת ביותר בהסטוריה היא השואה בפולין ע"י הגרמנים שבה נספו שישה מיליון יהודים, אנו לא צריכים לראות, מספיק לנו נפש אחת שעברה את השואה כדי לנסות להעלות על הדעת, הדבר המזעזע ביותר ששמענו וראינו ולמדנו כמה שנאה וזימה וקנאה נגדנו בזמן שחיו היהודים בגולה. ולעולם לא עוד!!
אנו יהודים-ישראלים, בנינו את חורבן הבית ומדינתנו בזיעת אפינו, בזרוע כפינו בעמל רב והנה היום למולנו מדינה לתפארת עולם, מדינת שבאה עם רצון ותושיה, מדינה עם יצירה ובעלי מקצועות חופשיים,מדינת-צבא חזקה,מדינה שהוכיחה את עצמה לאורך השנים במלחמה למען יישותה וקיומה. לחיות בתוך ארץ ישראל , הארץ שהובטחה לנו עוד מימי אבותינו התקבצנו מכל קצוות תבל יהודים, ומתקיימת ומתפתחת בכל תחומיה, נמשיך לתת ולשגשג עוד מפירותיה כל עוד נשמה באפנו.
שנת 2010-נחגוג את עצמאותינו בגאווה ובראש מורם נרים את דגלנו הכחול לבן, ונצדיע לך ארץ ישראל, כי אין לנו עוד ארץ אחרת . אני מצדיעה לחיילנו ששומרים על ביתנו, ועל כל פיסת אדמה ביום ובלילה, בגשם ובקור, בחום ובתלאות. אתם-צבא הגנה לישראל הוכחתם באומץ את עוז גבורתכם, נלחמתם במלחמות של אמיצים. אני מייחלת לשלום והגאולה האמיתית. כולנו מתפללים למען החייל החטוף גלעד שליט שיבדל לחיים ארוכים ויחזור אלינו במהרה(אמן). כמו הציווי בפסוק ואני מצטטת: "ושבו בנים לגבולם" 'השיבי אליך בניך, החזירי אותם אל ביתך, לשמר קדושתך גדולתך' בן סנוף - ושבו בנים לגבולם:
אחת מהמשימות שלנו כעם, ומטרת הלוחמה בעזה במלחמת "עופרת יצוקה", היתה למצוא את נקודת מסתורו בידי חיילי חמאס, לסרוק ולצעוד בשדות מוקשים במטרה להשיב את גלעד שליט לארצו, לביתו,ולמשפחתו. עכשיו אפשר לומר שנכשלנו במשימה, שפכנו דמם של חיילים, נתנו קורבנות תמימים, אבל בדבר אחד כן הצלחנו החזרנו את הכבוד האבוד לעם ישראל וליישובי הדרום שספגו רקטות קאסם שפגעו בחירותם, ביתם וכל אשר להם שרר רק פחד ואימה, נלחמנו על מנת שכל אדם מילד עד מבוגר יוכלו לחיות באדמת ביתם ללא פחד, בידיעה שיש לנו צבא חזק ומיומן שיעמוד למשמר עולם ומוכנים להקריב נפשם, לתת דמם על קידוש ה'. בתור אחת שאיבדה כחלק ממשפחה את בן דודתי דביר עמנואלוף ז"ל, החייל הראשון שנפל באותו לילה שנכנס עם פלוגתו לתוך 'שטח האש' לתוך עזה, ומת על קידוש ה', חצי שנה לפני סיום שירותו כחייל ששירת בחיל גולני בצבא הגנה לישראל. שאני שומעת או קוראת ידיעה מצמררת על מות חייל המקרה נוגע בי ואני מזדהה עם הצער שבעיניין. למשל המוות של אלירז פרץ ז"ל שמת מפיצוץ כיס רימונו בידי מחבל ערבי ומת במקום. אני מצדיעה לאימו מירים פרץ שתזכה לחיים ארוכים, שחנכה את בניה וילדיה לחינוך וערכים מסורים באהבה גדולה. בנה הבכור נפל במלחמת לבנון הראשונה, לאחר מכן מות האב מצער ושברון לב על מות בנו . ועכשיו ספגה מירים ושאר ילדיה מכה נוספת, מות בנה אלירז ז"ל בצבא הגנה לישראל, כאילו שתי המכות שחבטו בה לא הספיקו מירים אמרה בראיון לכתבה שאלוהים אהב את גולני של משפחת פרץ. עם כל כאבה ראיתי אישה חזקה שמעבירה מסר לאומה ואומרת: עם ישראל תמשיכו להיות מאוחדים למען המטרה, ואם צריך נמשיך לתת דם במלחמות על יישותנו בצבא הגנה לישראל. אני מצדיעה לך מירים אישה יקרה, ומאחלת לך שאלוקים ישלח לך את הכוחות את הכאב להכות. למירים ישנם עוד ילדים, שניים מילדיה קיום משרתים בחיל גולני
. אני גאה ואומרת לך תודה- ארץ אהובה,
את בשבילי תמיד תישארי געגוע רחוק לשדות ירוקים,
באנו לכאן חוצבי אדמות, באנו לכאן עם חלום ויונה לשלום
, באנו לכאן עם אמונה ועשייה בלב נפעם,
באנו ואנו עומדים למולך נכריז בזאת על מדינת ישראל לגבורה.
ועכשיו, עכשיו אפשר בדמעה קטנה
להניף את הדגל (שלי)בגאווה, כמו השמיים הגדולים,
גם אנו ביום העצמאות נצבע את הרחובות כחול-לבן.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ללילך טל .