היי,
אני יודעת שעבר הרבה מאוד זמן מאז שפירסמתי כאן סיפורים או ניסיתי לפרסם. זה לא חשוב יותר ואני מעדיפה לעבור הלאה. אני יודעת שחלק מכם לא יקבלו את זה בהבנה ואולי זה סתם קשקוש, אבל מאז שהסידרה GLEE פרצה לתודעתנו ושודרה לראשונה בטלוויזיה, נעשיתי מכורה. לא באופן אובססיבי-כפייתי, אבל הסידרה כל כך עזרה לי במשברים אישיים ומורכבים ביותר בחיי מבחינת משמעותית וגם במובן המוזיקאלי, בייחוד בפעמים שהיו לי משברי אמונה בעצמי ובכישרון השירה שניחנתי בו. הייתי שרויה במצב של ' למה אני ממשיכה לעשות זאת לעצמי ? עובדת כל-כך קשה, בשביל לשיר ? להופיע ? לזכות בהכרה ? לקדם את הקרייררה המוזיקאלית שלי ולנסות לפתח ולהתפתח כאמנית-זמרת-כותבת שירים ?'
אז מסתבר שהסידרה המעולה הזו והזמרת האהובה עליי, טיילור סוויפט - עזרו לי הרבה יותר ממה שיכולתי אפילו לתאר לעצמי. שמרו על שפיותי, החזיקו ראשי למעלה, לעמוד זקופה וגאה על מי שאני ושהשלמות והמושלמות שבי היא מה שאני צריכה וסוף-סוף מתאימה לפאזל שלי. שני הדברים הללו גרמו לי לא להיכנע ולא לוותר לעצמי לא משנה מה אחרים אומרים לגבי שכל מה שקשור בשירה זה בזבוז זמן ושלא אצליח.. לכן החלטתי לחזור ולכתוב. הסיפור שכתבתי מבוסס לפי העלילה של הסידרה המצליחה גלי, אבל לא תואם לה.
הסיפור הזה - הוא על טינה כהן-צ'אנג ועליי. זה לא באמת עליי כטינה או כטינה עליי, אך זה הרבה יותר מזה. חלקים באישיותה של טינה שאיתה הזדהיתי הם אותם חלקים וזכרונות שאני חולקת איתה, אפילו חלקתי בעברי. בעיקר בקטע הבריונות. התכונות החדשות שבה הם התכונות שמגדירות אותי לגבי מי שאני.
זהו סיפור מנקודת מבט אחרת, על חייה של טינה כהן-צ'אנג ועל מה היה קורה לאחר תקופה ארוכה בה הרגישה שלא העריכו אותה מספיק או נתנו לה במה - מגלה יום בהיר אחד, שהכישרון שלה התפתח מאז חטיבת-הביניים וכעת - תורה לזרוח הגיע. עכשיו ; אני בהחלט מכירה בזכויות היוצרים של הסידרה. וישנם דברים מסויימים ששיניתי בעלילה המוכרת, אך חוץ מהמיקום הנוכחי ( כלומר, המקום בו מתרחשת העלילה ) ישנם תוספות של דמויות חדשות.
. מקווה שתאהבו את הגירסה העדכנית שלי המבוססת על הפרק הראשון, עונה 4 - THE NEW RACHEL. בחרתי לקרוא לו >
רייצ'ל החדשה : THE NEW RACHEL\ BETTER THAN RACHEL
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
