אני פשוט לא מוצא את הזמן להחליף בלוג, עיקר הבעייה שלי היא לחשוב על שם חדש לבלוג. או שם משתמש חדש לי, בכל מקרה השם הנוכחי כבר כל כך לא רלוונטי, צריך להתחדש, הבעייה שזה דורש מחשבה.
ל' ואני הופך להיות סיפור אהבה, זה ייגמר בריב. אין אפשרות אחרת, זה טוב מדי מכדי להיות אמיתי.
קודם כל – אנחנו כמעט כל יום עושים משהו חיובי, יום אחד זה תיק פאייטים של מיומיו, יום אחר (למשל היום) זה שמלת קשמיר מהממת שהמאחורה שלה הוא סאטן בחלק העליון עם סרט שנקשר, חולצה בצבע ארגמן שתלך עם החצאית שלה מדוקס (היא התכוונה להגיד בארברי) ומין סריג פונצ'ו כזה אבל צמוד שהיא כבר תלבש מחר עם ג'ינס כחול חולצה לבנה והטוד'ס החומות. וכל זה ברבע שעה.
יום אחר אני מתלבט לגבי צעיף ול' מסבירה לי שאם הוא איכותי (ברור כאילו) אז חבל שלא. אז כן.
וחוץ מזה היא הביאה לי ריבת קלמנטינות מדהימה שהיא עשתה.
וחוץ מזה בגלל שהיא לא קוראת פה התחלתי לשלוח לה אימיילים עם תמונות, מה שייקל עלי את השיחות איתה, ככה יהיה לנו מכנה משותף לדבר עליו.
וחוץ מזה אנחנו עובדים על זה ביחד ולאט לאט היא הופכת להיות הגרסה הנשית של עמנואל אלט. לאט לאט. הגרסה הנשית. היא כבר הזמינה שתי חצאיות בלון לצורך העניין. מיותר לציין שאין לה מושג מי זאת עמנואל אלט.
וכבר הצלחנו להסכים סוף סוף על התיק – מהיום רק בלנסיאגה בתיקים גדולים ליום יום. עכשיו רק צריך לקנות ובשביל זה רק צריך שהם יפתחו מחדש את החנות.
בערב אנחנו גמישים – אפשר קלאץ' פאייטים של מיומיו, תיקון של גוצ'י או תיקון של וויטון, או פראדה או כל מיני.
היא אפילו כבר מספרת לי דברים שקודם הייתי צריך להפעיל אמצעי ריגול תעשייתי במשותף עם ש' על מנת לגלות.
דוגמה אחת היא שהיום היא סיפרה לי ראיתי חצאית... ואז בסוף היא אמרה, טוב, לא ראיתי – קניתי. ממש שיחה מלב אל לב. אבל זה היה ב60% הנחה, היא לא יכלה להשאיר אותה בחנות וחוץ מזה היא יודעת שהיא תשתמש בה.
והיום אפילו ישבנו בקופי בין ביחד ועברנו על ווג – ממש כמו בימים הטובים עם ...
וזה גורם לי לחשוב כל זה, בהתחלה חשבתי שלהיות בקשר רק איתה בלי להיות בקשר עם השנייה זה לא כיף, ועכשיו פתאום נראה שאולי זה יותר טוב? כי כל התשומת לב שלי נתונה רק לה, ואלוהים יודע שהיא אוהבת תשומת לב – האמת? מי לא אוהב את התשומת לב שלי? (תשובה: אנשים שמנים, או כאלה שלא השקיעו לפני שיצאו מהבית כנראה היו מוותרים לפחות באותו יום על התשומת לב שלי, אני יכול קצת לשגע, לפעמים)
אנחנו עכשיו רק מתלבטים לגבי התכשיטים (היא שרשרת או עגילים – אני עוד תיק של בלנסיאגה, היא טוב אז רק העגילים, אני אם כבר השרשרת והעגילים היקרים יותר, היא לא – ואז היא מתחילה לרמות את עצמה לגבי המחיר, להפוך 1,800 ל"בערך אלף" ו2200 ל"אלף וקצת" נו – מה אפשר להגיד לה?)
ועכשיו יש משהו חדש – כל פעם שאנחנו רואים משהו יקר במיוחד (דוגמא? בבקשה, עגילים מזהב עם יהלומים מרובעים, כפכף על עקב יקר בצורה היסטרית בלואי וויטון) היא מיד כבר אומרת "אם הייתי מתחתנת, נראה לי שהעגילים האלה היו יכולים ממש לעזור, או אם הייתי מתחתנת נראה לי ששמלה לבנה עם הכפכפים האלה – זה הדבר לחתונה"
למזלנו – היא עוד לא מתחתנת עם המציאה הזאת שהיא קוראת לו חבר, אז העגילים והכפכפים – במקומם מונחים.
טוב עכשיו אני חייב לזוז לסדר את השיער להתלבש ולצאת מהבית דחוף.
אני נראה לי אשים מדי פעם את התמונות שאני שולח לה ואשתף אותכם. אולי נפתח בלוג חדש, מכתבים לל'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
