אני תמיד נמשך למשקפים שחורים גדולים. תמיד. יש לי כבר כמה זוגות, ותמיד אני רוצה עוד. אני לא יכול להכנס לחנות משקפים (אחרי שלא יכולתי לעבור לידה בלי להכנס) ולמדוד את הזוגת השחורים הכי גדולים שיש להם. אפילו בקניון גבעתים יש להם חנות אופטיקה וככה יצא שנכנסתי למדוד. מדדתי זוג גדול מאוד של YSL שהיה יפה אבל לא עלי. זה קצת אכזב אותי כי איך שראיתי את הזוג הזה תליתי בו תקוות רבות, הוא היה מאוד שחור, מאוד גדול עם טיפה כסף באמצע. הזוג משקפים הכי מוצלח שלי הוא YSL מתקופת טום פורד, זה זוג שאני כל כך אוהב שאני מצטער שלא קניתי שניים, כבר החלפתי לו עדשות, אבל עשו עבודה כזאת חרא שהיה ע דיף להשאיר את העדשות הקודמות, אבל זה כבר בלתי הפיך. אז אתם מבינים איזה תקוות תליתי במשקפיים האלה, אבל הם פשוט לא התאימו לי. מדדתי עוד כמה זוגות של גוצ'י, של טום פורד, של ארמאני וכלום. היה זוג אחד של ארמאני, אבל זה ארמאני, אז לא ידעתי.
אותו דבר עם ש' הדבר היחידי שהעין שלה נמשכת אליו בחנויות בגדים, זה בדיוק אותם בגדים שיש להם כבר במאה גרסאות – רק שלהבדיל ממני שמרוצה מהמשקפים שלי והולך איתם כל הזמן ורק מחפש שיפור קטן אם אפשר על הדרך, היא לא מרוצה מהבגדים שלה, ובכל זאת בסוף קונה שוב פעם את אותם הדברים. טוב הפעם ברור שהיא לא קנתה את אותם דברים, ל' ואנוכי עצרנו אותה. בשביל זה יש חברים. אבל רק לעצור זה לחוכמה, החוכמה זה לגרום לה לקנות את מה שהיא באמת צריכה, והיא קנתה, אז יצאנו בסדר. הוכחנו את החברות שלנו.
אני אוהב את המשקפים האלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
