אתמול הלכנו לסלון, והיה מצויין. לדעתי זאת הפעם הכי טובה שהייתה לנו שם, אולי זה קשור לעובדה ששתינו כמו משוגעים, שלא באשמתינו.
אכלנו קרפצ'יו של פלמידה אדומה שהיה פשוט מדהים. מדהים. היו עליו שקדים ירוקים פרוסים דק, טיפה פלפל חריף ירוק פרוס ומעט שמן ומלח, מדהים. סרדינים טריים כבושים בלימון ושמן (6 שעות כבישה) שלי היה קצת מלוח, אבל הוא מאוד נהנה. פסטה טרייה מקמח סמולינה עם רוטב על בסיס יין לבן וחמאה שהיה חום מהאמולסיה של החמאה (כך במקור) עם קלמרי שנתנו הרגשה כאילו כל הים הגיע לצלחת. אחר כך עברתי ליין אדום, בגלל שכבר היינו אחרי בקבוק לבן, ביקשתי רק כוס.
לעיקרית הזמנו (ביחד – את כל המנות חלקנו) את ההמבורגר. אזהרה הקטע הבא הוא לא לצמחונים.
הוא לוקח, איל, את הנתח אנטריקוט המטורף שנח על הבר (כך במקור) מתחיל לפרוס אותו לפרוסות דקות עם הסכין, קוצץ אותו עם הסכין מטבל מעט – ויש לכם קציצת המבורגר לתפארת מדינת ישראל. זה היה נראה כל כך טוב שאמרתי לו שבשבוע הבא אני רוצה את זה בתור טרטר, האמת שאפילו אתמול חשבתי להגיד לו שחצי יכין בתור המבורגר וחצי יביא לנו ככה, טרי.
הוא פורס על זה קצת ירקות ומגיש. מדהים.
למנה הזאת חיכינו קצת הרבה זמן, כי רק איל מכין את ההמבורגר, אז הזמינו אותנו לבקבוק יין אדום. זה אומר שהיינו שני אנשים ששתו יותר משני בקבוקים. אחר כך גם הזמינו אותנו לצלחת קינוחים (הפנקוטה חלב אורגני מדהימה!). יצאנו משם ממוטטים. הבמאי שמשמש כמנהל המסעדה היה שוב, מה שאומר שקיבלנו הרבה אריק לביא כמו שאני אוהב. היה כיף מאוד.
הגענו הבייתה איכשהו, זה באמת תעלומה איך.
היום בבוקר קמתי עם האנג אובר מטורף, לא ריצה ולא נעלים. טילינול והרבה מים. משם קפצתי לשכונתי לשבת עם חברים לא. בוקר קלילה (כי הייתה לי עוד א. צהרים על הפרק). לא רציתי להזמין כלום, אבל בסוף כשהם סיימו את הארוחה שלהם הזמנתי לשולחן את הפנקייקס דלעת שלא היה טעים בכלל, אבל המייפל האורגני איתו היה מצויין. ליוויתי את הכל בשתי כוסות מקייאטו ואחד הפוך קטן חזק עם הרבה קצף, וכל זה כדי להעביר את ההאנג אובר עד הצהרים.
טוב משם הגעתי הבייתה – לא הספקתי לסדר שוב את השיער ויצאנו לנמל לא. צהרים.
לפעמים טוסטוס – או יותר נכון וספה תכלת מטאלית – זה יותר טוב אפילו מפורשה. אבל רק לפעמים. הגענו לנמל תוך חמש דקות ודיליגנו על כל הפקק שהיה בדרך. באמת זה היה נח.
הזמנו אותם לבקבוק של טאטיניג'ר כי חגננו את היומהולדת שלו ושלה שהיו. כמו שאתם רואים הרעיון של להוריד טיפה את האלכוהול לא הלך כל כך.
אחר כך שתינו את בקבוק של פואי פומה, והאוכל כמובן שהיה מצויין, חבל רק שאני כבר בפעם הרביעית מזמין בדיוק את אותן מנות (ניסואז של קוקי סאן ז'אק ולובסטר בקציפת סרטנים) לקחתי את הזביון לקינוח, שהוא פשוט מעולה בעיני. והשוס של הארוחה היה מגש פרלינים שהם עושים במקום והוציאו לנו, היה שם אחד מדהים fleur de sel , וואו, פשוט מדהים, הייתי חייב לבקש עוד אחד. כדי להעביר לכם את הטעם של פרלין עם מלח ים, תחשבו על הרשיז פינאט באטר קאפ, אבל מעודן יותר. הם גם נראים מדהים הפרלינים שלהם.
עכשיו כבר מצטננים להם המקרר השמפניה לערב, והיין (רוזה ולבן) כי אני עוד לא יודע איזה נשתה, אני תכננתי להכין איזה פסטה מהספר של טוסקנה למתקדמים, אבל יש לנו עוד גבינות מיום שלישי, ואחד החברים שמגיע הוא שף (למעשה הוא בישל אתמול עם איל) אז הוא מביא איתו שלושה סרטנים, סרדינים ועגבניות מכל מיני מינים. ככה שאני באמת לא יודע מה נאכל, אני עצקתי בדרך חזרה מהמסעדה וקניתי טליאטלה טרייה בפסטה מיה, רע לא יכול להיות. החברים החדשים הודיעו שהם לא יגיעו אז המנתי את החברים הישנים שהם המתעשרים החדשים.
מה יהיה עם כל האלכוהול הזה. זה יותר מדי, אני עושה שבוע ניקוי מיום ראשון (עד חמישי בערב).
זה באמת לא אנושי הכמויות של האוכל והשתייה האלה, אין לי מושג איך אנשים שיוצאים כל יום עושים את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
