אתמול הייתה פה הארוחת ערב הכי כיפית שהייתה פה אי פעם.
אם אתמול עוד התלוננתי שאין לי כח יותר לכל האוכל הזה, אז אתמול בערב באמת שהיה השיא של השיא, משהו שעוד התעלה על מול ים, או הסלון מהימים הקודמים.
הזמנתי את החבר השף, ועוד זוג חברים.
תכננתי להכין פסטה עם רוטב בצלים ושמנת מהספר טוסקנה למתקדמים.
אז תכננתי.
השף הגיע עם שלושה סרטנים כחולים גדולים, סרדינים טריים מפולטים, מיני עגבניות ושום ירוק. אה, והכי חשוב – עם אג'נדה משלו.
מהמצב של "אני אתן לך הוראות מה לעשות" הוא עבר לmode של אני אראה לך מה צריך לעשות...
ומה אני אגיד לכם, היה מדהים.
הוא ניקה את הסרטנים, והכין מהם סרטנים אפויים ברוטב של יין לבן ועגבניות.
מהסרדינים הכנו סרדינים מטוגנים עם איולי תוצרת בית.
את הפסטה הוא עוד נתן לי טיפה להכין, אבל באופן כללי גם שם הוא לקח פיקוד (לא שיש לי תלונות חס וחלילה...). קודם כל הוא אמר שהמתכון לא מדוייק, "אין שום מצב ששמים 2 כפות שמן על כל הבצל הזה" אז הוא שם לפי העין, אותו דבר אחרי זה עם הכף שמנת אחת. אבל אני מה אני אגיד לכם, יצא מדהים!
הכל היה כל כך טעים, אבל כל כך כל כך טעים. היו גם כאלה שהוזמנו ולא באו, אתם רק יכולים לדמיין לעצמכם כמה מה הם אכלו היום כשהם שמעו מה הם פספסו אתמול (את הלב למי שלא הבין, את הלב).
שתינו פייפר היידסיק בהתחלה, ורופינו בהמשך.
אני כבר רק מחכה לפעם הבאה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
