אתמול אחרי שחזרתי ואחרי שירד עלי העול של העסקה הזאת, דיברתי עם מישמיש במסנג'ר ופתאום היא שאלה אם בא לי להפגש, וכמעט אף פעם לא יוצא לנו להיפגש, אז אמרתי לה שכן. היא שאלה מתי, אמרתי עכשיו.
היא הציעה ללכת לים, אני אף פעם לא הולך לים, אבל כנראה ששרתה עלי רוח טובה במיוחד, אמרתי לה יאללה.
וככה אחרי לא יודע כמה שנים, הלכתי לים.
לבן לבן לבן.
שמתי SPF60 אז חזרתי מהים לבן כמו שהלכתי.
בסוף לא הלכנו ממש לים, ישבנו עם בגדי ים בשמש (!!!) בכסאות של הלהלה לנד. , אבל אלה שממש בחוף, בלי שמשיות. זה היה הדבר הכי המוני ועממי שעשיתי שמאה שניםה אחרונות.
כמובן שמשמיש הכירה את הבחורה הכי כוסית שהייתה באותו רגע בחוף, מין בחורה עם גוף מושלם כזה, שיער חלק ארוך חום עם קצת גוונים כאלה ופוני על הצד (ז'אן) שיזוף מושלם, וביקיני קטנטן. היו לה משקפיים ענקים של גוצ'י, מישמיש אמרה שבלי המשקפים היא כלום, אני לא יודע, לא הייתה לי הזדמנות לראות אותה בלי. הבעייה היחידה היא שאין שכר בלי גמול או ההפך או משהו כזה, יש לה מלא כתמי פיגמנטציה באזור המחשוף.
טוב מספיק לדון בכוסית ההיא, הרבה יותר חשוב שפגשנו בים את המוכרת בחנות האהובה עלי, מיד תפסתי אותה לשיחה צפופה. סיכמנו כך וכך וכך. בדקתי איתה לגבי התיק של אחותי, והיום בבוקר הלכנו לחנות ומימשתי את זממי. קניתי וקניתי וקניתי, אז שהשקיות פשוט נעשו כבדות מדי כדי לסחוב.
לא רק זה, גם המוכרת החמודה-חמודה-חמודה, שמה לי בצד (במחסן שאף אחד לא ייקח) את התיק שאני רוצה לאחותי – כי יש עוד שובע או משהו כזה עד הסוף עונה – לא שזה כזה סוף עונה היסטרי, כולה 30%, אבל עדיין זה עדיף מכלום, וכשמחיר לפני הנחה הוא כמה אלפי שקלים, גם 30% זה נחמד.
עכשיו צריך קצת לחכות.
עוד לפני הקניות הלכתי לאימון בחדר כושר, ואחרי הקניות הזמנתי הביתה את המדריך יוגה, כי אין אף שיעור שאני יכול ללכת אליו בסטודיו עד יום רביעי. השיעור בבית היה מצוין, אם כי קצת קשה ואינטנסיבי, כשכל תשומת הלב שלו עלי, והוא כל כלב מביט למטה בודק בדיוק איפה העקבים שלי, איפה הירכיים שלי וכו'. קשה אבל שווה. עכשיו אני כבר גמור לגמרי אין לי כח לכלום.
מה שכן הייתי חייב את השיעור יוגה הזה, יש אנשים שחייבים מסאז' כדי לשחרר מתחים, אני חייב שיעור יוגה. חייב. אני גם שונא מסאג'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
