כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 let me be thecherryblossomgirl.com for 1 day
expect more many french things in the days to come - if you like Breakfest in Tiffany's just wait and see...
p.s.
if you have eaten all of the abpve - please do yourself a favor - you know the routine, right?
| |
יעלו ויבואו הבקבוקים הריקים - לפי סדר שתייתם.
זהו, אני לא חושב שיש צורך להכביר במילים, צילמתי את התוויות ככה שיהיה אפשר לקרוא, מי שמכיר - כבר מבין מה שתינו
ואני רק רוצה להוסיף שזה ממש כיף לשתות יינות טובים עם אנשים שבאמת נהנים מיין, זה ממש ממש כיף(את מספר 2 + 3) האורחים הביאו.
ומחר אני אחשוף פה - את השרשרת של ליאת גינצבוג - והפעם על מנת לרענן את הבלוג שכרנו דוגמן - אע"פ שהשרשרת מיועדת לאישה ואינה יוניסקס - אבל הוא כל כך מוצלח הדוגמן הזה שזה נראה עליו מדהים, וממחיש איך השרשרת צריכה להראות. מחר.
| |
spotted at dinner
אחד בעלים (ואושיה שאין כאלה דברים בכלל) של אחד המקומות הכי צרפתים מחוץ לצרפת.
אחת אושיית אוכל ברמה ארצית - ואני לא אסגיר את השם שלה גם אם תצמידו לי אקדח לרקה (או לפוני)
אחת מנהלת של אחת המסעדות היקרות והיוקרתיות בתל אביב
אחד בעלים של בית קפה מגניב ביותר
אחת יינית של ייקב מוביל
ועוד שף אחד מהתחום האיטלקי, ועוד שף אחד שמחוץ לתל אביב ככה שעוד לא יצא לי לאכול אצלו.
וכמובן המוכר דגים הכוכב - שכמוהו עוד אין, ומי שלא קונה אצלו לא יודע מה הוא מפסיד.
ואנחנו.
ומה יצא לי מכל הערב הזה חוצמזה שכולם היו נורא נחמדים והיום אנחנו חברים מצויינים של כולם?
יצא(ה) לי המלצה לפלאפליה הכי טובה בתל אביב.
אה, כן - גם הזמנה למסעדה היוקרתית ההיא כשביקשו בפרוש שנוודא שהיא תהיה שם כדי שנצא מרוצים. אז נוודא.
הערב הזה, בצרוף הערב הקודם שהיה במסיבה באותה שכונה בלופט (אבל באמת לופט) של האומן ההוא שבתערוכה שלו קודם ביקרנו במוזאון - גורם לי לחשוב על לעבור שכונה. אולי הכל קורה שם? אולי זה שם ולא כאן?
אולי השכונה היא כבר אמיתית ולא פיקציה? ואולי אקירוב וזהו?
ובכל מקרה התמלאתי תסכול בתערוכה ששתי התמונות שרציתי כבר מכורות - אחת טכנית לא מכורה אבל כנראה כדי שנוכל לקנות אותה בפועל נצטרך לשלם הרבה יותר מדי כסף על התמונה, הרבה יותר מדי.
ומזמן לא כתבנו קצת על אנשים שצריך להרוג, אז כדי לפצות על הזמן שהפסדנו יש הפעם 2 בקטגוריה.
1. המארחת במסעדה (הטובה יחסית) שהציעה לנו שנחכה על הבר כי השולחן שלנו לא היה מוכן בזמן, וכשאמרתי לה שהיא פשוט חצופה שזה אין כאלה דברים בכלל, היא אמרה שעכשיו רק 3 דקות לשלוש ואנחנו הזמנו לשלוש. מבחינתי היה אפשר לעבור מקום, אבל אבא שלי אמר שחבל.
2. את יודעת מי את, נכון? ואת יודעת שזה באמת מה שאני חושב, נכון? ואת גם יודעת שזה מגיע לך, נכון? אז מיותר ממש לכתוב את השם וההסברים, נכון? מצד שני מבחינתי את כבר מתה, אז אולי צריך לפתוח לך קטגוריה מיוחדת אנשים שמבחינתנו מתו ולא הזלנו דמעה? ואת גם זוכרת את הקודמת שחשבתי את זה עליה, נכון? ואת יודעת כמה אמיתי זה היה כלפיה, נכון? אז את בטח יודעת כמה אמיתי זה כלפיך. לא קיימת. פרט לעניין פעוט וקטן שייסגר ממש בקרוב, אחרי זה את סופית לא קיימת מבחינתי - או מבחינת הבלוג הזה.
למען הסר ספק הקטגוריה "אנשים שצריך להרוג" לא מעודדת לאלימות, היא רק אומרת מי אנחנו לא חושבים שמוסיף לעולם בעצם קיומו. זהו בלוג ציני, אירוני, סקרסטי ומתוחכם מאוד שהמעויות הטמונות בו הן לאו דווקא אלו הנראות כמובנות מאליו. אם מישהו מוצא את עצמו נפגע או נעלב מהבלוג הזה - אז קורה.
| |
זה הולך ומתקרב - והמתנות מתחילות להגיע
בינתים קיבלתי את הכוסות אספרסו עם התחתיות, אבל אני ממש אשמח לכל הסט הזה, כולל הכל. הצלחות הסכו"ם, הכוסות, הכל.
אגב יש לי אובססיה עם כוסות אספרסו.
אני מאוד מאוד אוהב את הסט Colombina הזה. הדבר היחידי הוא שאתה תמיד שואל את עצמך האם זה מוצדק לשלם 150 ש"ח לצלחת, היום בזמנים שיש איקאה? מצד שני זה ביוק הדברים האלה שגורמים לך להרגיש יותר נעים בחיים, לא?
 
 
כל התמונות מ alessi.com
| |
אם מישהו מהקוראים שלי אוהב לקרוא על אוכל
(חלילה לא לאכול, לאכול זה משמין. חוץ מסובין, סובין אפשר לאכול חופשי)
אז אני ממליץ על הבלוג הזה , במיוחד אם יוצא לכם להגיע מדי פעם לסאן פרנסיסקו.
זה עשה לי ממש חשק למקארון. לצערי לאדורה עוד לא פתחו פה, אז הסתפקתי במזארין, אם לא ממש זוכרים את הטעם של לאדורה, זה אפילו בסדר, לא מצויין אבל בסדר.
מאוד הצחיק אותי איך שהוא כותב על המקארון, מסביר מה זה, איך זה נראה וכו'...
האמריקאים מצחיקים.
| |
כבר שלושה ימים שאני לא מצליח להעלות תמונות
כבר הכל נראה לא רלוונטי, בכל מקרה מהפתיחה של החנות הראשונ של סטלה מקארטני בפאריס
טוב נשברתי, אני לא מצליח להעלות. אם מישהו יודע מה קורה שיודיע לי.
בינתים אני אספר לכם, שלא מספיק שהמקום ההוא שאני אוהב לשבת בו הוא הזוי, אז הפעם האחרונה שהיינו שם הייתה הזויה לגמרי.
קודם כל - למקום יש כנראה מדיניות שכל המלצריות חייבות להראות רע ולהתלבש זוועה. יש שם שילוב של בגדים שגם אם תתנו לי בתור משימה להלביש בנות ככה - אני לא אדע איפה להתחיל.
דבר שני הטרנד הזה של פוני מאוד מאוד קצר (סטייל הילה אלפרט של פעם - אבל ממש קצר) הוא ממש מזעזע על רוב הבנות שראיתי. די.
השירות שם תמיד - נאמר - מיוחד? אבל הפעם. הפעם זה היה ברמות.
חוץ מזה שראיתי שם איזה מישהו שאני לא יודע מאיפה אני מכיר אותו, בערך בן 60 נראה ככה יחסית מכובד, הוא גם מוכר אני לא יודע מאיפה, והוא עובד שם במטבח, והוא שואל אותן אם צריך לעשות משהו והיא אומרת לו כן גש נקה את השירותים, הייתה מישהי שנראתה כמו אישתו וניקתה שם משהו שנשפך, ואני חשבתי לעצמי, מה קורה פה? מה זה המיתון? מה הוא כל כך מסכן שהוא ואישתו התחילו פשוט לעבוד פה?
וכל שנייה נכנס עוד לקוח (ב90% מהפעמים זה לקוחה אם לדייק) עוד יותר הזוי מהקודם, וישר מתחיל להכנס למטבח להוציא מנות, ואני שואל את עצמי, כמה פאקינג צוות המקום הזה צריך יש פה 3 מלצרים כבר על כל שולחן.
בסוף הארוחה התבררה התעלומה. היום זה יום שהלקוחות מפנקים את הצוות ועובדים במקומם כדי שהצוות יוכל קצת לנוח. זה לא כאילו שהמקום גם ככה עובד רק 5 ימים בשבוע וגם בחמישה ימים האלה הוא עובד ככל העולה על רוחו. וזה לא נניח שהמלצרים לא מגישים לך את המנה עם הסיגריה ביד, אבל בכל זאת הם עובדים כל כך קשה וכל הלקוחות היפי נפש שלהם (לא כולל אותנו, אנחנו עוף מוזר שם) הרגישו צורך לתת מנוחה קצת לעובדים היגעים שם.
הם לא הרגישו צורך להתנדב בקו לעובד, אולי להחליף יום אחד את העובד הזר שמנקה להם את הבית, או חלילה לחלק מזון בצמתים או לארגן הסעות לחיילי צבא הכיבוש, לא, לא החברה האלה. הם הרגישו צורך לתת מנוחה למלצרים העייפים והיגעים של המקום שהם יושבים בו כל יום. אח, איזה לקוחות. איזה חמודים, איזה מקסימים איזה הומניטרים, זה אנשים. גדולים. יום מנוחה למלצרים. כל כך נכון, כל כך במקום. חבל רק ש 30 איש החליפו 3 מלצרים, אבל שטויות, העיקר שהמלצרים ינוחו קצת, הם לקחו את כל התקופה האחרונה נורא קשה, זה לא המלחמה כמו שזה הדכאון שכולם דברו על מלחמה.
מנוחה ליגע, ללא ספק.
אנחנו נודבנו רק לנגב את המים שנשפכו מהאגרטל שאחת ממתנדבות הצלב האדום שפכה על הפסנתר. ברוך השם לא היינו צריכים לשטוף את הכלים שלנו כדי להראות סולידריות עם המקום.
רק בתל אביב, ורק בחלקים מסויימים שלה, אני אומר לכם.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
