טוב אז זה הפוסט הראשון שנכתב מהמאק החדש שלי.
לא הלך לכתוב אותו בוורד למאק, אז אני כותב אותו בedit.
אני עוד לא רגיל למחשב הזה, למקלדת הזאת. אני חושב שעוד ייקח לי זמן להתרגל, השאלה היחידה היא אם אחרי שאני אתרגל הכל יראה אחרת ואני לא אוכל לחזור ל pc אני מקווה שכן.
בכל מקרה מותקן לי גם virtual machine שאני מריץ עליה windows בחלון מקביל. בעיקר בגלל העבודה. אבל גם בשבילי עד שאני אתרגל.
מזל שלקחתי את השחור, זה עושה כזה רושם של thinkpad ככה שיותר קל להתרגל.
חוץ מזה סוף סוף הכל עובד כמו שצריך, או שלפחות (טפו טפו טפו) עושה רושם כזה, ומה שבטוח זה שהמסך בעבודה, או בשפת מאק - cinema display הוא יותר ממדהים, הוא כל כך גדול והחדות תמונה שלו כל כך טובה, שכשהייתי צריך לבדוק משהו ב thinkpad זה היה פשוט בלתי אפשרי הכל היה נראה לי כל כך מטושטש, ברצינות - לא סתם בקטע של פלצנות, זה מרגיש כאילו כל החיים היו לך משקפיים עם עדשות שרוטות ועכשיו קיבלת סוף סוף משקפים נקיים וחדשים, וכל הקטע זה כשהיה לך את השרוט, בכלל לא ידעת שזה שרוט.
הייתי השבוע בהוטל, שזה באופן כללי מקום שאני מחבב, אבל גם לא באותו זמן, מצד שני אנחנו לא LA אז צריך להסתפק במה שיש. רציתי להזמין את הקלאב חזה עוף, שאלתי את המלצרית איזה לחם יש, היא אמרה שלחם XXX שאלתי איזה קמח זה, היא ענתה שתערובת של לבן ושיפון, ביקשתי שיוציאו פרוסה כדי שאני אוכל לראות איזה לחם זה, כאילו יותר לבן ורך כזה מגעיל בלי שום ערך תזונתי, או יותר מלא כזה עם תוכן סיבים וערכים תזונתים.
מה שהיתה נראית לי בקשה לגיטימית לגמרי, כנראה לא נראתה להם, וכשהמלצרית אמרה שהיא בדקה ואי אפשר להוציא לי פרוסת לחם שאני אראה, אני לא זוכר מה עניתי לה, אם בכלל דיברתי, אבל כנראה משהו ב subtext של השפת גוף שלי כי מיד התייצבו מולי צוות של 2 אחראי משמרת ו3 מלצרים לקבל ממני הסבר מדוייק למה אני רוצה לראות את הפרוסת לחם ולהסביר לי למה זה בלתי אפשרי ולא ניתן לביצוע.
אמרתי להם שהם טיפה הזמינו עם הצוות ששלחו, והבנתי אותם. שיביאו סלט וקרפצ'יו טונה ושיילכו לדרכם.
חוצמזה גם ישבנו בחדר שכל שולחן שלו היה מסיבת בנות, אחת של אמהות צעירות (כל החיתול שלה היה ספוג מים היא ניסתה לקום ולא הצליחה מהכובד של החיתול שמשך אותה אחורה) גרושות/בשלות שמחפשות ריגוש (סתם הקווים בפנים והסיליקון בחזה) ושתי רווקות שבטוחות שהן קארי (תיק חיקוי MJ ונעלי עקב מנומרות). בקיצור סיוט, ולא העבירו אותי מקום. נורא.
ולמרות זאת, אחזור.
אני בכלל כל כך עסוק בזמן האחרון שאין לי זמן לכלום, לא לכתוב פה, לא לקרוא בבלוגים של אחרים, לא לקרוא את הגלובס לא לקרוא את הדמרקר בבוקר, את הווג, את הספר שלי, לעבור על אימיילים מהבית (חוץ מהבלקברי, כלום כלום כלום).
אני גם חייב טיפול פנים וממש ממש לא מצליח למצוא זמן.
בקושי היה לי זמן לקנות כרטיסים למוריסי (אבל תודות למוקד המצויין של אמקס קיבלתי/קניתי שורה שלישית באמצע - באמת שיש להם שירות מצויין).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
