into the oblivionלפעמים אמת כואבת יותר מהשקר,
והאמת שלי מזכירה לי את זה כל יום מחדש. |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2009
 I never loved but one man in my life, And I have lost him twice
הכותרת היא ציטוט מתוך יצירה מוכרת שנזכרתי בה שוב בסידרה שראיתי. בסידרה היה קטע שבו אחת הדמויות גססה ממחלת הסרטן. זה הזכיר לי לפני שנתיים כערך שהייתי שם כשדודתי חלתה. המחלה הזאת הפכה את עולמנו ושינתה את חיינו. דודתי ניסתה להיאבק ולבסוף הפסידה את חייה. זה הותיר חור שחור וכואב במשפחה אז ועדיין. כואב להיזכר ואני מתגעגעת מאוד. כל פעם שאני נתקלת במקרה כזה הדמעות מציפות אותי כמו בזמן הסידרה שלא הצלחתי להפסיק לבכות והדמעות שטפו את פניי.
קשה לי מאוד לדבר על זה או לכתוב על זה ואני גם לא רוצה להעמק כי חוץ מגעגועים וכאב של אובדן אין לי דבר להוסיף. זה סוחט ממני את האנרגיות.
מאתמול אני תוהה במי מדובר ואם זה אחד כזה או אחר ואולי שם קוד בשבילי ואולי אף אחת מהאופציות האלה. למה אכפת לי. אולי טוב לה? אני מניחה שלא והנה אני מאבדת אותה שוב. אני יודעת שהיא לא הייתה שלי, היא כנראה מעולם לא הייתה. אבל היה לי מקום בשבילה וקיוויתי שהיה לה מקום בשבילי. הלב מסרב לשכוח או לברוח.
עכשיו היא כבר לא שלי אלא של העולם ואולי של מישהו אחר אבל היא נעלמת לה שוב אחרי שזה זמן רב בחרה לה בדמות אחרת כדי להיות היא, כי היא אינה מאמינה בה יותר. אני מניחה שהיא יודעת שזו אני שהגבתי ואני לא יודעת כמה זה שינה לה ואני לא יודעת למה ולאן היא בורחת אבל זו הייתה הדרך היחידה שיכולתי לשמוע אותה וזו הדרך היחידה שיכולתי להיות קרובה גם מבלי להיות. ועכשיו הנה היא נעלמת ממני בפעם השנייה. מה הטעם להמשיך להיאבק או לנסות לתקן את הלב הבוכה והמדמם.
אני רוצה לשכוח או לפחות להיות מסוגלת להמשיך כדי שאדע שעכשיו זאת אני ואני רוצה שיהיה לי טוב ועם זאת אני צריכה להניח לה לחיות את חייה בשקט ובלעדיי.
אבל אני לא מצליחה לשחרר לא משנה כמה אני מנסה ואני לא מצליחה לשכוח, להפסיק ולשלוח את אהבתי לפני שינה.
אני כבר לא יודעת מה אני יכולה לעשות כדי להשתחרר מהכבלים של האהבה הזאת. 4 חודשים, 5 בקרוב. היא לא רוצה בי לא כאהובה ולא כחברה ולא כשומדבר שחשבתי שהייתי לפני כן. צר לי על כך נשאר לי להיות עצמי בשביל עצמי ואולי למצוא אהבה במקום אחר אם היא קיימת ולהאמין באמת להאמין שהיא לא האחת והיחידה.
"Cries out and keeps crying: 'Farewell, my dear,
My dearest&nbsp; "
| |
|  כינוי:
Angiehn בת: 42 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
