רוב האנשים לא מקבלים הזדמנות שנייה למעשים שנעשו ומילים שנאמרו.לא מקבלים את הסיכוי לחזור לאותה נקודה ולשנות אותה.
למזלי,לי זה כן קרה.
כבר בערך חודש אני מנסה להבין מה נסגר איתי.
מה נסגר עם המחזוריות האיומה הזאת של דברים שממשיכים לחזור על עצמם,
אותם רגשות שמציפים אותי,אותם דברים,אותם מעשים,
והיום זה היכה בי.
[טכנית לא היום,אני כבר חושבת על זה די הרבה זמן...]
אני קיבלתי את ההזדמנות שלי לשנות את מה שהיה.
להפוך אתזה ליותר טוב.
אני פתאום יודעת איך לשחק את המשחק,מה אני אמורה לעשות,
עם מי אני אמורה לדבר,ואל מי להתקרב.
וזה עובד.
אני לא מאמינה שאני עושה ואומרת אתזה,אבל זה פאקינג עובד.
מזה כבר כמה ימים שאני עם חיוך [אולי גם לאור העובדה שמחר אני בפולין ושם רוב הסיכויים שאני לא אחייך..וגם לא בחודש לאחר מכן..]
וכנראה בגלל שאני מרגישה את השינוי,את הגלגל בידיים שלי הפעם.
את ההחלטות נעשות ע"י.
וזה מרגיש כל כך טוב.
אולי,אולי הפעם אני אקבל סוף טוב יותר.
אולי הפעם אני אצליח.
וכולי מלאת תקווה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
