"הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להשבר כאן למולך
הלוואי יהיה בי כח
לא ליפול על ברכי
מכובד אהבה

הלוואי יהיו עוורות עיני
כל זמן שתישארי
שלא אראה את פניך
שלא אושיט את ידי לאתר
עוד מעט
אנשום לאט

אפצע את ידי עד ישותקו
לא יתקרבו אל גופך
המוכר האהוב
שאפי לא ישאף את הריח
אלוהים את הריח
שלא ארד על ברכי
שתישארי

הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להישבר כאן למולך
הלוואי אהיה חזקה
עד שתעזבי
זאת תהיה נקמתי היחידה" ("עד שתעזוב"- ריטה)

14.5.10

אני לא יודעת אם תראי את זה או לא.. אני חושבת שאני מקווה שלא.. ואם את כן.. אז.. לא יודעת..

מוזר לי עכשיו..

עם כל הצער שבדבר.. נראה לי שאת צודקת.. המנגנוני הגנה שלי דפוקים, לא עובדים. משהו השתבש בהם.

אבל יהיה טוב, נכון?

בסדר.. ~לחייך. לנסות לפחות. הנה, בשבילך אני מחייכת.. אני מקווה שגם את.~ אני יותר בסדר עכשיו.

זה כמעט ובלתי אפשרי ללכת לישון בלי לשמוע את הקול שלך לפני.. כואב עוד יותר להכריח את עצמי לפקוח את העיניים

כשאני יודעת שזה גם בטח לא יקרה.. לא בזמן הקרוב לפחות...

אני לא מצטערת על כלום ממה שהיה, גם אם עכשיו כואב.. את הבנאדם הכי מדהים שיש, אין עוד אחת כמוך..

התעוררתי היום בחמש וחצי לפנות בוקר.. לא יודעת, מפליא אותי בכלל שנרדמתי בסופו של דבר.

אחרי מחשבות של מה לעשות אז.. ציירתי סקיצה של הציור שפה, וכתבתי איזה קטע דיי.. מפגר. לא יודעת למה הוא קשור בכלל.

בכל מקרה..נראהלי שאלך ללמוד.. לפני שאכשל שוב..

~סתם פריקה משונה..~