אז כן, לא עידכנתי במקום הזה כבר הרבה מאוד זמן, ועכשיו יש לי עבודה כפולה ומכופלת לעשות- לעזכן, וגם לנקות את המקום מכל קורי העכשיב שהשטתלטו עליו בתקופה שלא הייתי כאן, ואיך אוכל לשכוח את הנקיונות לפסח,, ישלי המון עבודה לעשות כאן, בקיצור.
אז בואו נעשה קודם כל קצת סטטוס מצב- מה קרה לי בזמן שחיכיתם לעוד עדכון [למרות שהמקום הזה הוא בלוג עלוב בראשית דרכו... מותר לי לקוות שאולי יש איזשהו אדם, בפינ ה הנידחת ביותר של העולם, שמחכה בהשתוקקות לעוד מילה עלובה מפי, girl can dream!] - אז ככה, הציעו לי חברות, הסכמתי. ואז זרקו אותי באכזריות ! [טוב, לא ממש ואז.. עבר זמן, כן?] האמת, לא בכיתי, אפילו עצובה לא הייתי. רציתי להפרד ממנו גם כן, אבל הוא פשוט הקדים אותי ביום- יומיים, בזמן שעוד חשבתי על מילים מתאימות לסיים קשר קצר טווח שכזה.
מה עוד? ישלי הרגשה שיש איזשהו משו שאני חייבת לספר לכם, כדי לא להפוך את הבלוג לשממה של ממש, אבל באמת, באמת, שאין לי מושג מה. כלומר, מה שסיפרתי לכם לפני כמה מלים, היה הדבר, ה.. בערך הכי דומיננטי שקרה לי בזמן הזה, או שאולי אני נעשית סנילית יותר מיום ליום ושוחכת מה אכלית לארוחת בוקר.. [טוב, האמת את זה אני זוכרת, אכלתי עוגה ושקשוקה, ושתיתי תה, נשמע טעים, לא?].
רגע! אולי, אולי יש משו שאני יכולה לשעמם אותכם איתו ! שיעול. כן, אני משתעלת באופן יוצא מן הכלל. טוב, לא באופן יוצא מן הכלל במובן של מוצרט, באך או אפילו קייטי פרי, אלא באופן כואב שעדיין לא נמצא לו מרפה. כלומר אני מניחה שיש לו מרפה, אבל מכיוון אינלי מושג מה הבעיה איתי.. כן. אז אני עושה אינהלציה.. [WTF איך אומרים את זה בעברית? ככה?] וזה יחסית עוזר! אולי זה תגובה אלרגית למשו, ואולי מחלתי משכבר הימים, האסטמה החביבה, ש]קדה אותי בילדותי ועזבה, שוב חוזרת לעשות שמח.. מי יודע? מה שאני יודעת הוא שבינתיים אני מרגישה לא רע, ואני אפסיק לדבר על זה מייד, כדי לא לפתוח פה לשטן.
מוכר? לא? טוב, נכון, גם אני לא מכירה אותה, אבל פשוט גיגללתי "פוני", והנה התוצאה לפנייכם.
אז כן- פוני. זה הטרנד החדש. פוני בובה יפה כזה P: שנה שעברה זה היה לגמרי אימו, לא שהשנה האימו לא מזדחל עדיין... אבל הפוני בובה באמת תפס. זה התחיל מכוכבות שחו"ל, המשיך ל, כמובן, כמעט מלאכים [וזה המקום לציין שאני שונאת אותם. הם מזהמים את האוויר ו.. מזהמים את האוויר..], כשחסמין ומר עשו פוני [ככה זה כשyour best friend חולה עליהם..] כל ה.. עזבו אני לא אגיד את זה, זה לא עומד לקדם אותי לשום מקום, בקיצור, כל אלה שחולות עליהן עשו פוני מייד. עכשיו לי יש חושים מאוד מפותחים, אני כמו עיתונאי, או לפחות כמו מסרק כינים לפרות חולות צהבת. עשיתי פוני בובה כבר מזמן [תחילת שנה, שנת הלימודים, ממש יום לפני] כשהטרנד עוד לא היה מי יודע מה. וזה מתאים לי. וזה מעצבן אותי שעכשיו אני אהיה חלק מהזרם. אני שונאת להיות חלק מכולם. אני אוהבת להיות מיוחדת, שונה. מצדי להיות חולת נפש, אבל לא כמו כולם. [המיוחד שיש אנשים שחושבים שאנ חולת נפש ;) ].
אז כן, זה בערך מה שעבר עליי השבוע. ועוד כל מיני שטויות P:
ברצוני להראות לכם משהו מאוד חמוד, במיוחד אם אתם קוראים את הבלוג שלי:
כן, זה נכון לגביכם [;
זה באמת משהו שנותן הרגשה, טובה שכזאת D:
הייתה לי פשוט מן הרגשה כזאת, שמרגישים, כשרוצים לכתוב, אז פשוט. כתבתי. אין לי עוד משהו מיוחד לכתוב, ולכן, יומטוב, פסח כשר ושמח, ואל תשכחו- you are XD*
*שם, למעלה.. אתם עוד תבינו [;
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
individual