ילדת מראה.

אני מפחדת. אינני מוצקה, אלא חלולה. אני חשה מאחורי עיני מאורה קהה, משותקת, כור גיהנום, לא כלום שמתחזה למשהו. מעולם לא חשבתי, מעולם לא כתבתי, מעולם לא התייסרתי. אני רוצה להרוג את עצמי, להימלט מאחריות, לזחול, מובסת, חזרה אל תוך הרחם.

יש לי חשק לחתוך לעצמי את הראש לאורך, בדיוק באמצע