וואו, well well מי חזר לכאן אם לא אני.

כן כן, נעלמתי להרבה זמן, לפחות תחושה של הרבה זמן, וכ"כ הרבה דברים השתנו שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.

אפאחד במילא לא קורה פה כבר אז אני לא אתחיל לפרט, רק אומר שיש לי תקופה של רגעי אושר יותר מבעבר.

לא אגיד למה, אבל אולי אם הזמן הכל יתחיל להתחבר כמו פאזל כזה, ומי שקורה פה יבין במה מדובר.

ולא, לא זכיתי במליון.. למרות ש.. הלוואי, רק לחשוב מה יכלתי לעשות עם מליונים... ~סמיילי חולם בהקיץ~

אך אליה וקוץ בה, בין רגעי האושר שפוקדים אותי לאחרונה בגלל משהו מסויים, יש גם הרבה בילבול ומאכלי סרטים

הרבה דילמות, אבל זה לא מפליא אותי בכלל... יש לי הרי כשרון גדול לסבך דברים.

לשעה הזאת אני מרגישה בסדר, אולי כי הרשתי לעצמי לפנק את עצמי היום בבושם בשווי של 670 ש"ח P-:

טוב נו, היה עליו 40% הנחה D-:

בשעה שדברים לא כ"כ בסדר, והם אכן משתנים משעה לשעה אני מגיעה לתובנות פעם אחר פעם, שוב ושוב

מעגל מחשבות בלתי פוסק. אני מרגישה שאני מתחילה להשלים עם העובדה הזאת, העובדה שאני לעולם לא אפסיק לחשוב

על דברים שהם כ"כ מיותרים, דברים הזויים, דברים שרק מעכירים את ההרגשה שלי, דברים שגורמים לי לעשות לפעמים מעשים

שפוגעים בי ובאנשים אחרים, אנשים שאני לא רוצה לאבד. פחד. ויש לזה פתרון...

כבר עכשיו, אני מצטערת

על מה שאני הולכת לעשות

או לא לעשות.

אתה בטח תוהה לעצמך, ובטוח

שאני כ"כ דפוקה בראש

ואתה חייב להבין שאתה כ"כ צודק.

כן, אני מודה. אני דפוקה. מעורערת נפשית.

צריכה הרבה רגיעון, פרוזק...

רטלין, אלכוהול וסמים אולי חשיש אולי קוק

אבל מה שבטוח, מורפיום או אופיום...

אבל אני יודעת, ואלוהים יודע, שכל מה שאני באמת צריכה

זה שלוות נפש.

זה להפסיק לפחד, להפסיק לחשוש, להרהר... לחשוב יותר מדי...

להפסיק לפחד.

להספיק עם החרדות, עם האובססיות. להפסיק לפגוע בעצמי.

ואני אפסיק... אם תהיה בי שלוות נפש.

כל מה שביקשתי. להפסיק לכאוב.

3> 3> 3> 3> 3> 3> 3> 3>