Nothing is as easy as it looks

היום היה לי מפגש הצמדה של פר"ח.. שזה בעצם להיות חונך לילד שיש לו בעיות בבית או בעיות חברתיות כלשהן..

הייתי נורא לחוצה לפני שפגשתי את הילד שאני אמורה לחנוך..הכי הרבה בגלל ההורים..

 מלחיץ אותי הפגישה עם ההורים מה הם מצפים בכלל מהפרוייקט הזה? מה הם יחשבו עליי? מה הילד יחשוב עלי..?

האמת אני כבר דמיינתי אותה.. ילדה שקטה, ילדה שאוהבת כלבים, אוהבת לצייר.. בדיוק כמו שעניתי כששאלו שאלו אותי בראיון..

אז קיבלתי ילדה קטנה בכיתה ג' בשם שובל, נורא חביבה למראית העין... אבל אחרי כמה דקות שיחה גיליתי שהתנפצה לי כל האשלייה..

ילדה מרוקאית קטנה.. עם אמא ששונאת רוסים(!) כן כן..

בסוף המפגש הרכזת שלי קראה לי לצד ושאלה אותי כמה זמן אני בארץ.. עניתי לה,  19 שנה, למה?..

אז היא אמרה:" אה..אממ אל תבהלי פשוט האמא של הילדה די ביקשה חונך שהוא לא מהמגזר הרוסי..אבל החלטתי לתת לך אותה בכל זאת.."

 הייתי בשוק..למה לעזעאזל נתת חונכת רוסיה לילדה שאמא שלה שונאת רוסים?!..למה להתעלל בי ובאמא? אבל כבר אין דרך חזרה.. 

בקיצור הולכת להיות לי שנה מעניינת.. למזלי לפחות הכרתי במפגש עוד בחורה שהיא חונכת של האח של שובל.. אז כנראה שנעשה להם

מידי פעם פעילויות ביחד..