הבלוג שאף אחד לא יקרא

מכירים את זה שיש לכם כותרת מגניבה (שכנראה השתמשו בה אלף פעמים לפניך, כמו האקסית שלי), ואז אתם חייבים לכתוב פוסט שלם בגללה?

מה שנקרא, האמצעים מקדשים את המטרה. או משהו כזה...

בכל אופן, שמתי לב שאין נורא המון גברים שהבלוגים שלהם לא עוסקים בדברים נשיים (אופנה, צילומים, גאווה), שהם נורא פופולריים. הייתכן ונשים שולטות בשוק המציצנות האינטרנטית? הייתכן וגברים איבדו את היכולת לעניין? ייתכן בהחלט...

לי אין תשובה בנושא, אולי לכם יש.

כמו שאתם בטח מבינים, אני בדיוק מגלה את עולם הבלוגים. ואיך שאני עצמי בדרך כלל, ההסתכלות שלי היא סטטיסטית אנליטית מהצד האנטרופולוגי. או במילים פחות פלצניות- כמויות ואחוזים המעידים על עובדות מסויימות לגבי בלוגים. כמובן שאין פה שום דבר מדעי, רק עניין של דברים שאני נתקלתי בהם (שזה גם סטטיסטיקה איכשהו)

(אמר פעם סטיבן רייט "42.7 אחוז מכל סטטיסטיקה מומצאים באותו הרגע." וצדק בהחלט)

אז מדי פעם יבואו הארות והערות כאלו ואחרות (בעיקר מטומטמות), לגבי עולם הבלוגים שאני נחשף אליו יותר ויותר כעת.

אז כמו שאתם רואים, הבלוג הזה הולך לשומקום, בעיקר מהסיבה שהוא נכתב בלי סיבה. שזה דבר שמשותף לרוב הבלוגים.

ולכן, הכותרת הגשימה את עצמה והפוסט הוא אכן טראומה. אז אסיים אותו בטרם עת (או ביתר עת, בעיני חלק מאיתנו).

חדל קשקשת ברשת, יום טוב.