טוב אז בערך בי"א כבר ידעתי על עצמי פחות או יותר,מכיתה ט מחשבות על העניין העסיקו אותי אבל לא יותר מדי ולא טרחתי להגדיר את עצמי

מה שגרם לי להיות סגור סופית על עצמי היה ההידלקות שרק הלכה והתחזקה עד שהגיעה לאובססיה באחד מהשכבה שלי שאני יקרא לו לצורך העניין "ליאב"

באותה תקופה הייתי רשום למכון כושר ,אף פעם לא שמתי עין עליו,אפילו את השם לא ידעתי, עד שהוא נרשם גם

זה התחיל ממבטים ,עבר למצבים שאני מוצא את עצמי חושב עליו ולא מבין למה?  אני לא מכיר אותו בכלל

אני חושב שממש הייתי בטוח שנדלקתי עליו שיום אחד חזרנו אני הוא וחבר משותף הביתה ואז לראשונה דיברנו והרגשתי את ההתרגשות שלי ואז עוד יותר מצאתי את עצמי חושב עליו

אני זוכר כמה רציתי להאמין שזה הדדי ,ויכולתי להישבע שגם הוא היה מסתכל עליי מדי פעם ומחפש לדבר איתי מה שרק אחרי תקופה ארוכה הבנתי שלא יכול להיות

(רק אחרי תקופה ארוכה הבנתי שאין שום דבר מיוחד בהידלקות שלי אליו וחצי בנות בשכבה דלוקות עליו גם)

נראה לי מה שמשך אותי בכל זאת לנסות היה השמועות שגם הוא הומו מה שלא באמת נכון (לפחות לא שידוע לי)

ככל שעבר הזמן ההדלקות עליו יותר ויותר התחזקה,התחלתי להסתכל עליו גם בבצפר וגם בשיעורי ספורט בהם הכיתה שלי ושלו היו ביחד

אולי אם כבר באותו זמן הייתי טורח לספר למישו על עצמי לא הייתי סובל כל  כך הרבה מהנושא

אתם מכירים את זה שאתם כל כך רוצים להאמין שמשו נכון אתם מחפשים סימנים שלא קיימים באמת שיוכיחו שמה שאתם מאמינים אמיתי?ואתם בטוחים שאתם לא טועים ?ככה בדיוק היה לי איתו ,לא יכולתי להפסיק להאמין לשטויות שאני ממציא לעצמי ,כאילו אני והוא חיים בעולם אחר,עד שפתחתי את העיניים והבנתי כמה זה טפשי כבר הייתי באובססיה מטורפת אליו,תמיד מחפש איפה הוא נמצא,שומע פתאום שיחות עליו ,מגלה יותר ויותר פרטים עליו...

כל כך הייתי דלוק שלא פתחתי את העיניים וראיתי מי הבן אדם הזה,איך הוא מתנהג לאנשים,איך הוא חושב את עצמו יותר מאחרים,עכשיו הכול נשמע לי נדוש,עוד הומו שנדלק על מישו מהשכבה שלו שהיה סטרייט וחיפש אצלו סימנים שגם הוא ככה

אני לא אשכח שיום אחד אחרי כבר כמה חודשים טובים במצב הזה פתחתי את העיניים פתאום וגיליתי באיזה מסיבה שליאב ואחת מהבנות בכיתה שלי הם חברים

אז הבנתי שאני חייב לעשות הכול כדי להתרחק ממנו ולשכוח אותו כמה שיותר מהר ,מה שלא הלך בכלל אלה רק להיפך....

אני עוד אמשיך את הסיפור על ליאב פעם אחרת =]

אני חושב שהדבר הטוב היחיד שיצא לי מכל הסיפור על ליאב היה שסופית הגדרתי את עצמי והתחלתי סוף סוף להתחיל לגבש החלטה מה אני עושה עם זה הלאה (למרות שלקח כמעט שנה לצעד המשמעותי הבא)

כי ידעתי שבמצב העכשווי אני לא יכול להישאר...

מקווה שיצא לי לעדכן פה יותר =]

היום בדיוק לפני שנתיים יצאתי מהארון בפעם הראשונה מול החבר הכי טוב שלי..

שאני חושב על זה זה נראה כמו נצח מאז שסיפרתי את זה כי עבר כלכך הרבה מאז השיחה הזאתי על שנינו

אני יתן לו שם בדוי כי נראה לי אני יזכיר אותו עוד בבלוג הזה הממ ערן

אני ממש זוכר שרעדתי ספק מהקור שהיה אז בחוץ, ספק מהלחץ

אני לא אשכח איזה קשה היה לי להגיד את המילים האלה "אני הומו" וגם את ההרגשה המוזרה בזה שהגדרתי את עצמי בקול רם פעם ראשונה

היום כבר ממש אין לי בעיה לחזור על צמד המילים האלה

ערן היה דיי הומופוב מה שעוד יותר גרם לי להתלבט אם בכלל לספר לו או לא

באותו יום כבר ידעתי שאני הולך לספר לו עליי אבל עדיין לא הייתי בטוח אם יהיה לי את האומץ לעמוד מולו ולהגיד לו שיגיע הרגע

זה התחיל משיחה ארוכה על אה ודה בה הוא גם סיפר לי על מישהי שהוא נדלק עליה (שהיא בעתיד תהפוך להיות החברה שלו עד עצם היום הזה)והוא רצה לדעת על מי אני דלוק כי אף פעם לא היה לנו שיחה רצינית על הנושאים האלה,ואז אני זוכר שאמרתי לו לשבת,כבר הכנו את עצמנו ללכת ואז התחלתי לגמגם(תוך כדי שאני מעלה שורות אלה שוב הצמרמורת שהייתה לי עוברת בי)ופשוט לא הצלחתי להגיד לו ,הוא הסתכל עליי במבט מבולבל,ניסה לנחש ,אני מנסה לזרוק רמזים לא מוצלחים כדי שיבין ולבסוף אחרי כמה דקות שמרגישות כמו איזה שעה אמרתי פשוט "אני הומו" בקול חלש..ובאותה נשימה זרקתי לו את השם של אחד שהייתי כבר דלוק עליו ממש חזק ואני יפרט עליו בהזדמנות..

הוא לא ממש ידע מה להגיד אני זוכר את המבט המופתע,נבוך שהיה לו ואת ההרגשה של מתח באוויר

הוא היה בטוח שאני עובד עליו (שאני חושב על זה אולי התגובה שלו הייתה הכי גורלית ומשפיעה על שאר ההחלטות שלי בנושא)ואז בסופו של  דבר הוא אמר שזה לא ישנה בינינו כלום ואין לי מה לדאוג (למרות שבליבו לאחר מכן הוא אמר לי הוא היה בטוח שהכול יהיה אחרת בינינו)

אחרי אותה שיחה פעם פעם אחרי זה שנפגשנו הוא כבר היה מוצף בשאלות,כאילו הוא גילה זן חדש של בני אדם והוא רוצה לדעת עליהם הכול

התפלאתי על עומק ההתעניינות שלו בנושא וגם על כמה בורות יש לאנשים בכל מה שקשור להומואים או בכלל לכל מה שרחוק מהם והם לא מכירים

כל השיחה הזאתי רק קרבה בינינו יותר ופעם ראשונה הרגשתי פתוח באמת עם מישהו,תמיד שאני חושב על זה אני מבין כמה אני מעריך אותו על הההבנה וגם את כל החברים שלי אבל אותו במיוחד כי לו לא היה עם מי לדבר על זה בגלל שהכול היה בסוד.

השיחה הזאתי ממש חשובה מכיוון שאחריה כאילו חצי מהמועקה שהייתה לי בגלל כל הנושא כאילו העברתי אליו וזה נתן לי הרגשה הרבה יותר טובה שאני לא צריך לעבור הכול לבד,וגם השיחה הזאתי היא תפנית שממנה רק הלכתי ונפתחתי יותר והפנמתי יותר מה אני

אני באמת לא מבין איך הסתדרתי כל כך הרבה זמן לבד בלי לספר

אני יסיים את הפוסט הזה בהמלצה חמה לכל אלה שבארון ועדיין לא סיפרו לאף אחד על עצמם כמה זה חשוב לספר שמישו ידע מה עובר עליכם ,אין לכם מושג כמה זה יקל עליכם תחשבו על זה =]

מי שחבר שלכם באמת יקבל אותכם כמו שאתם ואם לא כנראה שאתם לא באמת רוצים אותו בתור חבר...

טוב אז כרגע העיצוב לא משו כי רק פתחתי את הבלוג בהתפרצות יוזמה מפתיעה

אני ינסה לספר בקצרה על עצמי ועל מה יהיה הבלוג

אז ככה

הסיפור דיי רגיל לדעתי בטח שמעתם כבר את הנוסח מי שקרא פה הרבה

אני בן 19 התגייסתי לפני שנה וקצת בערך בתור לוחם(לכן אל תצפו שאני יעדכן פה עידכונים שותפים אבל אני ישתדל כמה שיותר לכתוב)

אני הומו בארון חלקית:חברים שלי וסביבה קרובה כבר יודעים עליי אבל בצבא וגם במשפחה לא יודעים..

חבר אין לי -אני כן מנסה למצוא אבל לא מצאתי עדיין אחד שיתאים לי

אני יפרט על החיים שלי יותר בחלקים

הבלוג לא הולך להיות דכאוני (אני מקווה חחח)

אני מקווה שאני יצליח להעביר מה שאני חושב/מרגיש לדפים כי אני לא יודע אם אני כזה טוב בכתיבה

כמובן שאני ישמח להרבה קוראים ותגובות

סופ"ש טוב לכולם בנתיים!=]