זה עוטף אותי. כמו עובר מכווץ בבטן אמו,
ואיך זה קוטף אותי, כמו תפוח נתלש מאחיזת ענפו.
אני לא מוצאת מילוט, כאילו כבר כל הפתחים נחסמו
ואולי, אולי ככה זה טוב. עד שנגיע לסוף.
אתמול כשיצאתי לרוץ חשבתי על אנשים בחיים שלי,
וגיליתי
שכל העולם שלי
דבוק במחלה
שנקראת אנורקסיה.
אתמול ההורים שלי אמרו לי (בעקיפין) שהם רואים שירדתי במשקל.
זה משמח אותי.
היום:
בוקר- תה ירוק עם סוכרזית [0]
צהריים- מרק עוף עם קצת איטריות וקצת עוף [200]
ערב- כרוב [20]
סה"כ- 220 קל'.
מקווה לא לאכול היום יותר...
אני אוהבת את חבר שלי
כינוי:
- בֶּל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
