עברו עליי ימים לא הכי פשוטים בזמן האחרון.
כל כמה זמן אזעקה וריצה לחדר המוגן... לא ממש פיקניק...
בשבוע שעבר, לעומת זאת, הייתי רוב השבוע בצפון.. עם השקט... והחברים הטובים...
אתם מבינים, ביום שלישי יצאנו לעכו:
המכינה הקדם צבאית של "אחריי" בעכו הזמינו אותנו להתארח שם עד סוף השבוע. הם סיפקו לנו פעילויות (ורוב הזמן שיעמום), אוכל ולינה. ישנו בבית הספר לקצונה ימית. היה נחמד. את הסילבסטר ביליתי חצי מסטולה מעייפות בחדר שלי ושל עוד שלוש בנות, במעונות בית הספר הזה. לא התנשקתי TT____TT
ביום חמישי בצהריים היינו אמורים לצאת חזרה הבייתה אבל חברים של המשפחה לקחו אותי (האב, הבת והחבר של הבת) והלכנו לאכול חומוס! חח
קיצר התנחלתי אצלם מיום חמישי עד שבת. ביליתי ביום ההולדת של החברה של הבת, ראיתי את החברות שלה שהמון זמן לא ראיתי, הכרתי את חבר שלה (אחלה בנאדם), הכרתי עוד ידיד שלהם (חח ורצו לסדר לי אותו XD), ישבנו במקלט ליד הבית שלה וסתם צחקנו ודיברנו. אה והייתה נרגילה...(=__=) אל תדאגו, לא נגעתי בה...
ביום שישי בערב ההורים שלי הצטרפו אלינו וגם ישנו אצלם באותו לילה. ביום שבת בבוקר יצאנו לטיול ג'יפים. לא ממש כיפי........... לא היו ילדים בגילי (רק איזה איש ממש חתיך כבן 25 ^_____^), באיזשהו שלב זה כבר נהיה ממש לא כיף ושבר לי את הגב.... ד_ד
וזהו.. בערב חזרנו הבייתה...... ^.^
אתמול, בית הספר שלח לאמא שלי SMS בו הוא מציין שאנחנו חוזרים ללימודים מחר. שמעתם את זה?! עוד לא הסתיימה המלחמה, עדיין מפציצים אותנו וחיילים נהרגים ונפצעים- ואנחנו צריכים לחזור ללימודים...! כששם לא יותר מוגן מפה!!
שילכו להזדיין! אני לא אבוא לבית הספר במצב הזה! וכך גם אמא שלי העידה שהיא לא תאפשר לי ללכת...
שמעתי שצה"ל עשה איזו טעות וירה טיל מטנק שלו אל בניין בו היו חיילים... 24 חיילים נפצעו, בינהם שלושה באורח קשה ואחד אנוש (TT__TT). ועוד שלושה חיילים נהרגו. בינתיים בכל המלחמה הזו נהרגו ארבעה חיילי צה"ל. כל כך מפחיד לחשוב שבנים של אמהות... אמהות כמו אמא שלי, נמצאים שם תחת האש. בנים שהמשפחה שלי מכירה....
אי אפשר לומר דבר לטובת המיתות האלה כי זה קשה, ותמיד אם חושבים על זה- היה אפשר לפעול אחרת ולחסוך את זה... אבל אין מה לעשות חוץ מלהשאר חזקים ולקוות שזה יגמר ממש בקרוב.
אני עם כל המשפחות שיקיריהם נפצעו או הקריבו את חייהם בהגנה המדינה שלנו.
בהערכה...
טל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
