טוב... לא נתחיל עם מה שיש לי לעשות היום. נתחיל עם מה שהיה לי ביומיים האחרונים.
ביום שני בערב שוב יצאתי עם חברה שלי (שכנה גם) לשבת בספסלים. בזמן שהיא עישנה (איכ).
אחרי כמה זמן דיברנו עם הידיד הזה שלה וקבענו שבאחת וחצי בלילה הוא יקח את המכונית ויבוא עם חבר שלו למקום שבו אנחנו היינו.
כך, בחשאי יצאתי באחת בלילה עם הכלב שלי לטיול "כי הוא לא נתן לי לישון", התגנבתי החוצה בשיא השקט והלכתי לכיוון הספסלים. חברה שלי ואני התיישבנו שם ואז הם הגיעו.
החבר של הידיד ההוא נראה ממש נחמד. שקט כזה וביישן אבל עם חוש הומור.
חברה שלי ואני לא מזמן סיימנו לראות את העונה החמישית של "that 70's show" בהוט ואנחנו ממש מושפעות ממנו.. זה בא לידי ביטוי בכך שחשנו שהידיד שלה נראה כמו אריק והחבר הפרואני שלו (ויש לו מבטא והכל!) הוא כמו פז! חח
מעכשיו הידיד יקרא בבלוג זה בשם- אריק! והחבר הפרואני שלו יקרא בשם- פז!
בקיצור ישבנו ודיברנו קצת עד שלוש לפנות בוקר. והיתה לי בגרות באחת בצהריים! אז אמרנו שלום שלום וחזרנו הביתה.
הבגרות בספרות הלכה בסדר. כל תשובה שלי הייתה באיזור העמוד וחצי- שני עמודים. ואחרי שכתבתי הכל והוספתי הערות בצד ותיקונים וקשקושים, כתבתי הכל שוב בכתב קריא יותר. ככה פשוט שרפתי זמן. המבחן החל בשעה אחת והיה אמור להגמר בארבע ועשרים. אני סיימתי אחרונה בשעה ארבע.
בקיצור אני חושבת שאני אקבל ציון הגון. אני מקווה. ;)
^^^^^^^^^^ ^^^^^^^^^^ ^^^^^^^^^^
באותו יום של הבגרות חזרתי הביתה וישר הלכתי להתנחל שוב אצל חברה שלי (שמתם לב שאני הרבה אצלה?!). הייתי אצלה מאיזור 5. אחר כך יצאנו שוב לספסל ההוא וביקשנו שאריק ופז יבואו שוב. סתם בשביל להעביר שיעמום.
אריק הגיע כעבור שעה וחצי. שיחקנו והיה סבבה (עד שהוא וחברה שלי רצו לעשן). היה איזה שלב שגנבתי להם את הסיגריות ואריק רדף אחריי בצורה מטורפת. ואז הוא הרים אותי O____O
אני עד עכשיו לא מבינה איך כוח המשיכה איפשר את זה בכלל. הוא כולו מקל דקיק שהצליח להרים מן חבית כזו- אני.
בכל מקרה, אחרי זה הוא הלך לאסוף את פז והשאיר אותי ואת חברה שלי לבד אז קפצנו לבית שלה. היינו קצת אצלה ואז חזרנו לספסלים כשבדיוק הם הגיעו.
ואז אבא שלי התקשר! טם טם טם*
היה זה כבר אחת עשרה בלילה והוא רצה שאני אחזור הביתה, הוא רצה לדבר איתי. התעצבנתי עליו שדווקא עכשיו הוא מבקש ממני לחזור (בגלל שאריק ופז בדיוק הגיעו!).
בסוף חזרתי הביתה באחת עשרה וחצי. הוא ישב ודיבר איתי. חפררר לי על כמה שזה עובר את הגבול לשבת שאמצע השבוע בלילה מאוחר ולדבר. התחלתי לבכות לו כמו לא יודעת מה. ניסיתי להסביר לו שאני לא אוהבת את ההגבלות האלה ועוד טיעונים נורא משכנעים והוא לא הקשיב לי. בשלב מסויים כבר נמאס לי ולקחתי את עצמי ועליתי לחדר שלי. סגרתי את הדלת והמשכתי לבכות.
אחרי דקה בערך הוא בא לחדר, דפק בדלת (אני צעקתי "לא להכנס!!") והוא נכנס וישב לידי על המיטה וחיבק אותי. הוא אמר שהוא לא אוהב שאני בוכה, שזה כואב לו. והוא ניסה שוב להסביר למה הוא לא רוצה שאני אצא. בסוף אחרי שהמשכתי לבכות הוא אמר לי: "את יודעת מה? תעשי מה שבראש שלך" ויצא.
ואני כולי מאושרת יצאתי החוצה שוב.
ישבתי עם חברה שלי, אריק ופז שחיכו שם לפיצה שהם הזמינו. סיפרתי להם כל מה שקרה והם היו שמחים שיכלתי להשאר. אז היינו שם עד אחת. וזהו- כל אחד הלך לדרכו.
מסתבר שחברה שלי ואריק רוצים לסדר לי את פז. והוא חמוד והכל, אבל לא יודעת. הוא ביישן כזה והוא לא ניסה לרמוז שום דבר אז אולי הוא בכלל לא בקטע שלי. אין לדעת במצב הזה.
אז אולי נפגש שוב ונראה מה יהיה ;)
^^^^^^^^^^ ^^^^^^^^^^ ^^^^^^^^^^
היום החלטתי לא ללכת לבית הספר. יש לי רק שעתיים הסטוריה ושעתיים ביולוגיה. ארבע שעות מתוך שמונה?! ארבע שעות חופשיות?! לא רוצה! בקיצור נשארתי בבית. ויש לי המון דברים לעשות.
אני צריכה לעשות כביסה, לעשות עבודת הגשה בתנ"ך, עבודת מיני פרוייקט באומנות, לסדר את החדר, להדפיס איזה מכתב, ולנקות קצת את הבית- ההורים שלי רוצים לנקות מחר.
בקיצור הרבה לעשות ומעט זמן. אז אני אסיים לכתוב ואתחיל עם העבודה בתנ"ך... אוף אין לי כוח :[
אז זה העדכון להיום
עד הפעם הבאה
טולה
[נכון חמודים??]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
