יחסית הרבה זמן לא כתבתי פה, אז החלטתי לעדכן במה חדש...
ב28 ליוני היה לי צו ראשון... לילה לפני כן פדריקו (הבן של בן דוד של אמא שלי) הגיע לישון אצלינו. אז בבוקר כשאבא שלי הסיע אותי לבאר שבע, הוא גם לקח אותו איתנו כדי להקפיץ אותו לקיבוץ חולית. יצאנו מהבית ב6 ורבע, עצרנו במפעל של אבא שלי בשדרות ואז נסענו לבאר שבע. בדרך הספקתי לדבר קצת עם פדה ולשמוע על מה שהוא עושה בארץ, על נושא השומר הצעיר ועליו בכלל.
הגעתי ללשכת הגיוס ברבע ל8 וישבתי לחכות שהמשרדים יפתחו. ב8 ורבע נכנסתי לבניין ונרשמתי לתור לאימות נתונים. כעבור רבע שעה הכניסו אותי. בזמן שחיכיתי ציירתי להנאתי עד שלפתע שמעתי איזה חייל אומר לחייל אחר "תראה את זאתי איך היא מציירת, משהו מדהים" הרמתי את הראש והרגשתי את הלחיים שלי עולות באש מרוב אודם.
באימות נתונים קיבלה אותי בחורה בשם עדי. היא היתה מאוד אדיבה, שאלה פרטים עליי, דיברה איתי על נושאים מסויימים בחיים שלי ועשתה לי את מבחן המשפטים. היא נתנה לי משפט, הייתי צריכה להקריא אותו, לפרש את המשפט הכולל ולפרש כל מילה או ביטוי בנפרד. לאחר מכן עליתי לקומה השלישית לבדיקה רפואית. כשחיפשתי את המדרגות לקומה השלישית נתקלתי בשני ידידים שלי מהכיתה, דיברנו קצת ואז נפרדנו. בבדיקות הרפואיות, בגלל שהייתי במחזור, הבאתי את התוצאות הרשומות של בדיקת השתן שלי, אך ביקשו ממני לעשותו שוב. עשו לי בנוסף בדיקת ראייה. לאחר מכן הכניסו אותי לועידה רפואית, זו בעצם רופאה שמקבלת אותי, בודקת את נתוני העבר הרפואי שלי ונותנת לי פרופיל. הייתי צריכה להתפשט ולהשאר עם חזיה ותחתונים אבל זה לא היה כזה מפדח. היא ראתה את שני הסימנים שהיו לי על הבטן- צלקות מניתוח שעברתי בגיל 5. היא החלה לשאול שאלות לגביי זה ולא היו לי את כל התשובות אז היא שילחה אותי משם עם מכתב לרופאה שלי שהיא צריכה להעביר אל הלשכה את הפרטים של הניתוח ורק אז אני אקבל פרופיל. אז עזבתי את הלשכה בלי פרופיל :(
אגב, קיבלתי צו התייצבות ך13 ביולי ועכשיו אני צריכה ללכת ולתת את כל הפרטים הרפואיים שהחסרתי ואני אקבל את הפרופיל שלי ^__^.
אחר כך חזרתי לקומה הראשונה לעשות את המבחנים הפסיכוטכנים. הם היו דיי קלים ברובם, אבל את מבחני החשבון פשוט לא הצלחתי לפתור.. לא בגלל שהם היו קשים, פשוט לא הייתי מפוקסת בכלל.
אחרי שהייתי במבחנים כשעה וחצי, יצאתי והתקשרתי לאבא שלי שייקח אותי. בינתיים עשיתי סקר במחשב של הלשכה, על אופן השירות שהחיילים נתנו. ב2 וחצי אבא שלי כבר לקח אותי. עצרנו ב"לחם ארז" וקפצנו לעבודה שלו. ב5 וחצי חזרנו הביתה.
באותו ערב תוכננה מסיבת פרידה לחברה שלי ולעוד ידיד שלי מ"אחריי", שניהם עוזבים לחודש וחצי לטיול בחברת נוער אמריקאי ברחבי הארץ. חברה שלי תחזור, אבל הידיד ההוא ישר יתגייס אחרי זה...
אז ב7 הגעתי לקמפוס ונפגשתי עם חבר שלי, ישבנו ודיברנו. ואז קרתה לי הפאדיחה של החיים שלי:
ישבנו על הדשא קרוב לקמפוס והוא דחף אותי אחורה שמטרה שאני אשכב על הגב. פתאום היה ריח נוראי של חרא וכשהרמתי את הראש ראיתי שהראש שלי נפל על קקי!!!! הוא לא התמרח בשיער שלי אבל היה ריח ממש מגעיל! חח.. אז מהר עלינו לבית שלו וחפפתי את השיער (איזו הקלה)...
אמא שלו הייתה צריכה שהוא יעזור לה לקח את המצרכים הביתה (היא עשתה קניות) אז נשארתי לעזור. רק ב-9 וחצי הגעתי חזרה לקמפוס וראיתי את כולם. היה ממש טוב לראות אותם. ישבנו, דיברנו וצחקנו ואז המדריך שלנו הגיע גם! היה כל כך שמח שם.
ראיתי שחבר שלי משתעמם ומרגיש בחוץ, אז ב10 וחצי הוא הלך הביתה. אמרתי לו שב11 אני אחתוך ואבוא אליו. נשארתי עוד קצת במסיבה, חברה שלי כבר הייתה צריכה ללכת אז נפרדנו בחיבוקים ובכי. אחר כך הצטלמנו קצת ואז המדריך הלך. אז גם אני החלטתי ללכת.
הגעתי לבית של חבר שלי וישבנו לראות סרט, סרט בשם "הנידונים למוות". -אחד היפים.
אחרי הסרט דיי נרדמנו והתעוררתי ב3!!! מהר מאוד התארגנתי, הזמנתי מונית וחזרתי הביתה. אמא שלי כעסה עליי אבל בלילה היא לא אמרה לי שום דבר על זה. איזה יום מטורף. O___O
ביום למחרת, ב10 בבוקר היה לי שיעור מתמטיקה.
לאחר מכן אני פשוט לא זוכרת מה קרה! חח עבר פשוט דיי הרבה זמן ואני לא זוכרת XD
ביום שלישי בבוקר היתה לי סדנא לפולין. אגב אם לא אמרתי, אני טסה לפולין!! סבים שלי החליטו לשלם בשבילי על הטיסה (1360 דולר) ואני אטוס!! איזה אושר!
בקיצוור, אחרי הסדנא, אבא שלי לקח אותי הביתה. ב4 ורבע היה לי תור לרופאה ואחר כך חזרתי הביתה. בערב חבר שלי בא אליי וראינו את הסרט "סודות נעולים"- סרט מדהים!!
ביום רביעי בבוקר לא עשיתי כלום, הייתי בבית כל היום והיה נחמד. בערב שוב נפגשתי עם חבר שלי.
ביום חמישי ב12 בצהריים נסעתי באוטובוס לבית של חבר שלי. הייתי אצלו קצת, ואז ב2 נסענו ביחד באוטובוס למשרד התעסוקה כדי שאני אוציא כרטיס עבודה. אחרי שהיינו שם, חזרנו לבית שלו באוטובוס והייתי אצלו עד 6. אחרי זה נסעתי הביתה, ניקינו את הביתה תוך שעתיים [!!!!!!!] ונחתי. ב1 וחצי בלילה תכננו לקחת את האוטו של ההורים שלו ושנסע בעיר. התגנבתי בשקט החוצה ועליתי למכונית איתו. התחלנו לנסוע ואז הוא נתן לי לנהוג קצת... אחרי זה נסענו לקנות לו סיגריה. בדרך המכונית נתקעה קצת אבל אחר כך שוב הצלחנו להתניע אותה. למזלנו. אחרי זה קפצנו לחבר שלו, שהיה צריך את המכונית לכמה דקות, והוא הסיע אותנו לבית שלי (הוא נסע כל כך מהר שהשרירים שלי התכווצו כל כך במהלך הנסיעה.. ועד עכשיו תפוסות לי הרגליים). ישבנו ביחד בספסל בשכונה ודיברנו.. וברבע ל4 חבר שלו חזר. ואז חזרתי הביתה והלכתי לישון.
ביום שישי בבוקר (9) נסעתי למרפאה הוטרינרית. הייתי כל היום שם (עד 2 וחצי), עזרתי והייתי מעורבת מאוד, ואז חזרתי הביתה.
בבית ישנתי שלוש שעות סיאסטה (שנ"צ) וקמתי ב6 וחצי כשתוכנן לעשות על האש בפארק הלאומי. פדריקו הגיע שוב והיה איתנו. בפארק יצא לנו לדבר כל כך הרבה, היינו בחוף ביחד (עם הבת של חברה של אמא שלי) ופשוט כל הערב דיברנו.
באותו זמן חבר שלי הוזמן למסיבת יומולדת- שתייה בחוף דלילה ודאגתי מאוד שהוא לא יעשה שטויות. היינו בקשר טלפוני. הרגשתי רע שלא יכלתי לבוא (כי הוא ביקש ממני שאני אבוא) אבל הייתי חייבת להשאר עם פדה, לא יכלתי לנפנף אותו ככה... אז כיוון שהוא הבטיח לידידה שלו (זו שלה היתה יומולדת) שהוא יבוא, הוא הלך לבד... :(
בלילה כשחזרנו הביתה, שיחקתי עם פדה בשחמט (איזה שיעמום זה היה, פלוס זה שהייתי עייפה רצח) ואז הלכתי לישון...
היום אנחנו אמורים לעשות לפדה סיור בפארק הלאומי, באתרים הארכיאולוגים.. ואז כנראה ניסע לסבתא שלי.. למרות שאין לי כוח, אני אלך בכל זאת... בשביל להיות עם המשפחה. :)
אז עד כאן העידכון להיום (חחח)
ביי ביי
טולה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
