Pieces of me
ילדה שמחוברת בצורה קשה למציאות וכותבת על מה שבלב ובראש |
כינוי:
Girl_Goen_Bad בת: 33
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
איך להשתחרר מהדיכי... זה טוב :)
היום לא עשיתי הרבה...
בבוקר התבטטתי מול הטלוויזיה והמחשב, כולי שוקעת בדיכאון (בגלל מה שכתוב בפוסט הקודם)... ראיתי כמה סרטים, התכתבתי, ישנתי, אכלתי... טוב בעיקר אכלתי :P
ב4 וחצי אמא שלי חזרה הביתה מהעבודה והלכה לנוח קצת. אחרי שהיא נחה הלכנו למרפאה כדי לקחת אישור רפואי ל"אחריי".
אחרי זה חזרנו הביתה.
ב6 היה לי אימון עם הקבוצה של "אחריי". נפגשנו במתנ"ס והתחלנו את האימון בחימום של ריצה ומתיחות.
אחרי זה התחלנו את הפעילות העיקרית של האימון הזה: ריצה של עשר דקות (זה לא קל כמו שזה נשמע).
עשינו את הריצה הזו ובאמצע התחילה לכאוב לי הבטן והיתה לי סחרחורת.. הרגשתי מגעיל אבל המשכתי לרוץ, לעשות כמה שיכלתי.
אחרי הריצה עשינו מתיחות ופק"לים (שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, מתיחת זרועות).
הגענו בחזרה למתנ"ס, עשינו עוד כמה מתיחות וישבנו במעגל לדבר על האימון היום. דיברנו והיה נחמד, היו קצת צחוקים, קצת רציניות, קצת טיפים..
אחרי זה ג'סי ואני התנדבנו להשאר לשיחות אישיות עם המדריכים (כל ילד היה צריך לעבור את זה בשלב כזה או אחר).
אז ישבתי עם אחד המדריכים ודיברנו, השיחה ממש זרמה והוא שאל אותי שאלות כמו מהם התחביבים שלי, מה אני רוצה לעשות בצבא, מה אני רוצה לעשות בעתיד... כאלה דברים. הוא היה ממש חמוד והתחרפנתי קצת איתו... <הוא קושקוש XD>
בכל מקרה אחרי זה אבא שלי לקח אותי הביתה (השעה הייתה כבר 9 בערב).
כשהגעתי הביתה ישר לקחתי את גריי לטיול.. עשיתי איתו ריצה של 13 דקות (יותר מהאימון אפילו) ולא הרגשתי סחרחורות או כאבי בטן! אחרי זה כדי להתקרר עשיתי הליכה של 2 דקות לבד.
האימון היה ממש נחמד היום ופורק כי הרגשתי ממש רע בכמה ימים האחרונים.
אז עכשיו ברשותכם אני אסיים את הפוסט החפרני והארוך הזה וכמו שאני אומרת: hit the showers
(מי שלא הבין: אלך להתקלח).
אז שיהיה ערב טוב
וטיפ אחד אחרון: למי שחש דיכאון או סתם מצוברח, ספורט היא דרך מעולה לשחרר את זה ולהרגיש הרבה, אבל הרבה יותר טוב! קבלו את זה מאחת שיודעת וחוותה... (ואני לא בכושר בכלל)
אז שוב: שיהיה ערב טוב
עד הפעם הבאה
טולה
| |
.
אם עד עכשיו חשבתי שהבנתי מה זה להיות בדיכאון, עוד לא חוויתי כלום...
בזמן האחרון אני מרגישה כאילו משהו חסר לי, כאילו אני ריקה מבפנים...
החלטתי לעצמי שנמאס לי מבנים. שאני לא רוצה אף אחד. שנמאס לי "לרדוף" אחריהם בשביל תשומת לב. שזה פשוט פתאטי...
אבל בשורה התחתונה אני פשוט מרגישה שאני צריכה את זה. כבר כמעט חודשיים אני בלי חבר ולזה אני מתדרדרת?
למרות שיש לי קשר עם המון בנים אני פשוט צריכה את האחד. האחד המסויים שכולנו מחכות לו. אני משתוקקת לו.
ועכשיו אני מרגישה לא מאופסת כזאת. לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
בכל מקום שאליו אני פונה אני רואה סממנים.. אני פשוט לא יכולה לברוח מזה וזה מכנסי אותי עוד יותר לדיכאון...
ואני יודעת שזה פשוט פתאטי ולא טוב בכלל מה שאני אומרת. אני יודעת שאני אמורה להפסיק לרצות כדי שזה יגיע.
אני פשוט... פשוט חסרת תקנה.... אין מה לעשות כעט...
אני רק אשב לי בפינה ואחכה... בעוד הלב שלי כואב כל כך עד שזה כבר עוזב את תחום המתאפורות ונהיה פיזי.
האמת שבזמן האחרון לא ממש ידעתי מה לעשות עם הכאב הזה, וגם לא הרגשתי צורך לדבר או לספר למישהו... האמת שאני דיי מכריחה את עצימ לכתוב פה את זה כדי לבדוק אם זה יקל עליי.. ובינתיים זה לא ממש עוזר לי. אבל לפחות ניסיתי. no harm done
טולה
| |
תמונות
שתי תמונות אומנותיות שצילמתי בתאילנד וערכתי קצת...
לתמונה הזו קוראים: Bankok
לתמונה הזו קוראים: Chiang Rai
זהו
מקווה שאהבתם
טולה
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
