לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


סיפורי טוקיו הוטל ז'אנר:רומנטיקה,דרמה,קומדייה רומנטית...ועוד.

Avatarכינוי: 

בת: 29

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031




הוסף מסר

10/2009

פרק 2


אוקיי עוד מעט עיצובב חדיש ויפה (אני סומכת על שחףף)

ובינתיים:

פרק 2

אעט אעט פקחתי את עייני..בהתחלה ראיתי רק צללים ואחר כך זה עבר לאנשים מטושטשים ואז כבר ראיתי נורמלי כאב הראש שלי לא היה נורמלי הוא כל כך כאב עד שבקושי יכולתי להוציא הגה "א..א..איפ.איפה אני??"הצלחתי להוציא בקושי"היא היתעוררהה"שמעתי ליחשושים "את בבית החולים        שבגרמניה חמודה"ראיתי אישה הניראת בת 40 מולי ועוד שני נערים מוזרים,אחד מאופר ואחד וואננבי ראפאר כזה "מי..מי אתם?"אמרתי בחשש "אוו,אממ..אנחנו נספר לך בקרוב"ענתה האישה במהירות וראו דאגה בענייה "שלום לך לינוי מורנו"אמר הרופא שניכנס בחיוך "את עברת סופה קשה+מפולת שלגים אנחנו ניבדוק אוך עכשיו טוב שהיתעוררת"אמר הרופא אך מיד קטעתי אותו "איפה לייסי?!"שאלתי בדאגה ובלחץ "אוו לייסי..לייסי איגנוב..כן היא...מתה"אמר הרופא בהרכנת ראש "מהה..."לחשתי והופיעו לי דמעות בעינים"לא..ז לא יכול להיות.."בכיתי כל כך חזק וניראלי שכל בית החולים שמע"זה לא יכול להיות..."אמרתי בחישות והיתעלפתי.

נקודת מבט של ביל:

חזרתי הביתה וראיתי את טום עם ראש מורכן ודמעות בעינים וכך גם אימי ישבה והייתה שם "מה קרה?"ישר שאלתי לעיניין "בילל..תקשיב ליפני 11 שנה היה גבר אחד..ש..אני ילדתי ביגללו..""ממממממהההההה???!!!!"ישר צעקתי"כן.."אמרה בחרישות"ו..מסרתי את התינוקת לבית יתומים."אמרה ולי נפלה דימעה 'איךך איך זה יכול להיות שיש לי עכשיו אחות קטנה בת 11 איך?!' מחשבה זאת עברה בראשי "ומה פיתאום ניזכרת?!"אמרתי בקו8ל שבור וכעוס "אז..זהו שעכשיו בחדשות רואים תמונות שהיא עברה סופה חזקה+מפולת שלגים.."אמרה בוכה..אני עליתי לחדרי ופשוט ניסגרתי שם.' איך זה יכול להיות,הע?אמא שלי?תימסור ילד לבית יתומים?!זה לא יכול להיות...פשוט לא!' צרח בתוכו,ביל החשיב את אימו כגובורה כי גם אחרי הגירושים עם אביו היא הייתה חזקה דיו וטיפלה בשני התאומים."איךךך!!!!!!!"צרח ושבר את המנורה היקרה שלו"יואו זה לא יכול להיות...פשוט לא.."אמר בחרישות "אחותי?האחות שלי?עברה מפולת שלגים וסופה מטורפת?"מרתי וירדתי במדרגות"באיזה בית חולים היא?ואיך קוראים לה?"שאלתי את אימי באדישות חריא "בבית חולים          ושמה הוא לינוי מורנו"אמרה ויצאתי לכיוון המכונית שלי לוקח פאלאפון,מפתחות נוספים,וכסף יוצא לכיוון האוטו "חכה ביל!אני בא איתך" אמר טום "טוב.."ביל חייך וניכנס לאוטו מתניע ויוצא לדרך.

"שלום,אני יכול בבקשה לדעת איפה לינוי מורנו נימצאת?"שאל ביל בלחץ את המזכירה כאשר הגיעו "קומה 3,חדר 421" אמרה המזכירה בלי להביט והמשיכה בעיסוקיה "תודה.."סינן ביל ורץ למעליות הוא וטום עלו לקומה שלוש וראו את אימם במקום שניהם היו בשוק והיא אמרה בחצי חיוך כזה "הגעתי במונית מהירה ועליתי לפה מהר מאוד שניה אחרי שהתנעת ביל.."אמרה "אעהה.."סינן ביל ובא להיכנס לחדר "אסור להיכנס"אמרה סימון אך בא רופא וקטע אותה "שלום,אתם מישפחה של לינוי מורנו?""כן""כן""כן" ענו כולם ביחד "אוקיי חח"ציחקק"אתם יכולים להיכנס"תודה"אמרה סימון בנחמדות וניכנסה במהירות (חרוז חח)אעט אעט פקחה לינוי את עיניה לביל היו דמעות וכך לכולם "א.א..איפה אני??"שאלה בלחש "את בבית החולים         חמודה"ענתה סימון בנחמדות "מי אתם?"שאלה שוב "אממ..נענה לך על זה אחר כך "אמרה סימון בחשש כאשר דימעה נפלה מעיניה "שלום לך לינוי מורנו"אמר הרופא שניכנס "את עברת סופה קשה+מפולת שלגים אנחנו ניבדוק עכשיו טוב שהיתעוררת"אמר בחיוך "רגעע..מה קרה ללייסי?!"שאלה בפאניקה "הא..אממ..היא..מתה"גימגם הרופא 'מיזאת לייסי?'חשבתי "לא יתכן לא לא..."היא מילמלה כל מיני דברים והיתעלפה.."לינוי?!!"צעקה סימון וכבר לא הישטלתה על עצמה ובכתה כל כך חזק וניערה אותה "גברתי!אני מבקש מיכם לצאת זה לא יעיל עכשיו!"אר הרופא בכעס "מה לא יעיל?!ממהה???!!זאת הבת שלי אדוני הב-ת שלי!!!!"צעקה והרופא הוציא אותה בכוח ואני וטום יצאנו אחריה "אמא..בבקשה תירגעי.."אמרתי וליטפתי אותה וטום חובק אותה והיא בכתה חלושות.

נקודת מבט של לינוי :

היתעוררתי שוב וראיתי את הרופא יושב על כיסא ורושם משהו "סליחה,,איפפ..פה א..אני?"שאלתי חלושות בגימגום "אוו היתעוררת "חייך הרופא "את פה בבית החולים ומצבך הישתפר מאוד!"קרן הרופא "נארוך לך כמה בדיקות ותוכלי ליפגוש את מישפחתך.."חייך  "אמ..תודה"חיכתי "אבל רגעע..אין לי מישפחה!"אמרתי בחשד "אז כדי שתכירי אותה.."אמר הרופא והתחיל ליבדוק אותי.

"מצבך טוב אני אכניס את מישפחתך " אמר הרופא והכניס אותם עלו לי דמעות "אתם המישפחה שלי?"אמרתי בקול שבור "אוי חמודה אל תיבכי סימון באה לחבק אותה "אל תיגעי בי!"ציוויתי "ככה וויתרת אליי?!"צעקתי והבכי שלי היתחזק "ככה?!כאלו אני סתם כלב שלא אכפת מימנו???!!"צעקתי והרופא הוציא אותם "טוב,אממ אני חושב שתיתלבשי ותצאי עם המישפחה שלך לביתך החדש.."מר הרופא טיםה עצוב מושיט לי בגדים"תודה.."עניתי חלושות והיתלבשתי כאשר הוא יצא.

יצאתי מהחדר וכרגיל סימון היתקרבה אליי ואני מיד היתרחקתי "בואיי"אמר הילד המאופר "לי קוראים ביל ולו קוראים טום "אמר בחיוך וחיבק אותי "לי לינוי"ארתי בחצי חיוך 'לפחות הם נחמדים' חשבתי והלכנו לכייוון הרכב ונסענו לביתי החדש

טופפפ איך הפרק?(++

אעע והסיפור היתבלבל קצת למי שלא הבין טום אחרי שביל יצא הלך לבית שלו להגיד שלום לאמא שלו וביל בא לפנימייה וראה את הפתק של טום והלך לבית שלהם אוקיי?

טוב מקווה שאהבתם,לא השקעתי ..>>

ושחף?אלפפייי תודותתת ו..

היום אני חולה קמתי עם חום והקאתי וכואבת לי הבטן רצחח ..

 

 עריכה:

10:28 בבוקר

נכתב על ידי , 29/10/2009 10:24  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1


בלוג חדשדש (:

תקיבו אני מאוד מיצטערת שאין עיצוב נורמלי אז מישהו מיתנדב לעזור לי??ולעשות לי בצד את הקישרוים לפרקים וזה??

פרק 1

 

"השקמה!!השקמה!קומו ילדים....השקמה!!השקמה!........"הדהד ברחבי המיסדרונות קול אחת המשקימות.

פקחתי עין אחת מביטה לכיוון לייסי שותפתי לחדר לבדיקה עם היא כבר קמה וכמובן היא כבר ישבה על המיטה מוכנה מיסתרקת ומיסתכלת עליי "בוקר טוב לינויי"חייכה אליי לייסי "בוקר טוב...."אמרתי בחרישות הייתי כל כך עייפה אך הרמתי את עצמי בכח מין המיטה "בררר...קר לי!!"צעקתי "חח הינה כחי"הושיטה לי לייסי את החלוק שלי "תודה לייס"חייכתי לעברה והיתקרבתי לחלון וראיתי סופסוף אחרי שחיכיתי כל כך הרבה זמן,שלג!כן,שלג!מאז ומיתמיד אהבתי שלג....."ישש!!לייס יש שלג!!"אורו פניי וצרחתי בחיוך ללייסי את השורה המשמחת,כן גם לייסי אוהבת כמוני את השלג "כןן אני יודעת!!איזה יופי לינויי,כל כך ציפינו לזה וחיכנו הרבה זמן והינה!יש שלגג!!"חייכה לייסי ושמחה כמוני "טוב,אני הלך למיקלחות .. אני אבוא בזמן לארוחת הבוקר אל תחכי לי אני כבר אמצע אותך.."אמרתי בעודי פותחת את המגירה ומוציאה מישם סוודר ורוד , מיכנס ג'ינס ארוך , תחתונים ,גרביים ומגפיים קצרות הלכתי לעבר הארונית שנימצאת ליד מיטתי הוצאתי מסרק וגומיה לקחתי מגבת ויצאתי "ביי"סיננתי בדרך ללייסי והלכתי לכיוון המיקלחות...

נקודת מבט של ביל:

"ביללללל קוםםםם אנחנו נאחחררר!!!"צעק טום על ביל וניער אותו "טוב טוב אני קם!"צרח ביל על טום וקם באי רצון מוחלט לעבר האמבטיה "אוקיי רק מהרר!!"אמר טום ורץ לסלון "משוגע..."אמר ביל "שמעתי את זהה!!"צעק טום מכיוון הסלון"הייתה אמור טמבל!"גיחך ביל וציחצח שינים.ביל ניכנס לחדרו כבר רענן והוציא חולצה ארוכה ומיכנסי ג'ינס ולבש אותם הוא לקח ז'קט שם על עצמו לוקח את התיק ויורד למיטבח."טוםם !!ירדתי איפה אתה??"צעק ביל "פה" נשמע קול מאחורי ביל "אמא!"קפץ ביל מבהלה "טוםם!!"היתעצבן ביל על אחיו והלך לישתות את כוס הקפה שלו.

נקודת מבט של לינוי:

המים החמים זרמו על גופו .. הרגשה כלכך נעימה עברה בי ואך צמרמורת קלההיסתבנתי,שתפתי ויצאתי מהדוש' מגבת הייתה עליי והלכתי לעבר המלתחות למזלי לא הייתה שם אף אחת אז יכלתי להיתלבש בלי לחץ (:  לבשתי את הסוודר והמיכנס גרבתי גרביים שמתי נעליים סירקתי את שיערי עשיתי קוקו ויצאתי מהמלתחות "הינה המפגרת.."שמעתי ליחשושים משולחן המקובלים אך התעלמתי ולקחתי צלחת ומילתי אותה בדגנים ובחלב והלכתי להיתייישב ליד לייסי.

נקודת מבט של ביל:

"עא,ביל?דוויד היתקשר ואנחנו היום נוסעים לצרפת ככה שאין בצפר!"אמר לי טום ואני ישר ירקתי את הקפה מי פי "ממההה???!!!"צעק ביל על טום במבט מעוצבן"מה ששמעת!"חייך טום חיוך ניצחון "יואו טום אני כל כך שונא אותך" אמר לו ביל והלך אל עבר הטלוויזיה.

      ' יאו אין שומדבר מעניין איזה שיעמום!!' חשב ביל ונאנח קלות "טוב,טום אני הלכתי לטייל קצת אין שומדבר מעניין לעשות!"צעק ביל לטום "טוובבבב"צעק טום חזרה "אוחח..למה הוא תמיד צריך ליצעוק?!"לחש ביל לוקח פלאפון כסך וסיגריות ויוצא לבחוץ.

נקודת מבט של לינוי:

"לינוי,את יודעת שאין היום לימודים??עכשיו קרן המורה עברה פה ואמרה לכולם!"אמרה בשימחה לייסי ללינוי "וואו,איזה כיף!"שמחה לינוי"עכשיו נוכל לשחק בחוץ כל הזמן!!ועוד יש שלג!"אמרה לינוי בשימחה ובאושר "טוב,אז בואי לא נבזבז את הזמן ונצא"אמרה לייסי כאשר שנייהן סיימו לאכול"טובב,בואי!"קפצה לינוי מהכיסא באושר ושניהן רצו לבחוץ.

נקודת מבט של ביל :

'היי לייס!הצילו עזרי לי!' לרגע שמע ביל "אוחח מה קורה לי??"ניער ביל את ראשוו מיספר פעמים 'לא נורא,זה בטח ביגלל שלא ישנתי מספיק..'חשב ביל 'לאא!!הצילו מישהו??' שוב שמע את הקול "אוחח מה קורה לי?!" 'הצילו!' "דיי...מזה?" 'הציילללללווווווו!!!!!!' שמע ביל בראשו.

נקודת מבט של לינוי :

רצנו מאושרות אל הפארק והיתחלנו עם מילחמת כדורי השלג,ברחתי מלייסי ושמענו צעקות מילדים "לאן אתן הולכות?מסוכן שם!"אבל לא הקשבנו רק רצנו וצחקנו "לינוי תיזהרי!!""לייס תיזהרי!"מצאנו את עצמנו צועקות אחת לשניה בעוד מפולת שלג מטורפת יורד ממעלה ההר "הצילו!עיזרו לנו!!!מישהו????"זעקנו בבכי אני ולייסי לעזרה רצנו אך המפולת?תפסה אותנו....

"הצצצצצצצצצייייייילללללללוווווווווו!!!!!!!!!!!!"צעקנו והמפולת תקפה אותנו.

דמויות

לינוי מורנו\קאוליץ-                                                                         

הוריה עברו תאונה כאשר הייתה בת 4 ,היא נישלחה לבית יתומים, בת 11,חייה בצרפת,חמודה,מצחיקה,שובבה ליפעמים,הכי רחוקה מלהיות אגואיסטית,נחמדה,עוזרת לכל אחד שבצרה,תמימה מעט,תגלה בסופו של דבר שהיא אחותם של ביל וטום,חכמה מאוד אך לא מנצלת את זה ושונאת בצפר(כמו כל בנאדם נורמלי),חייה בצרפת,עוברת שינוי,מיתגעגעת להוריה מאוד ובחיים לא תישכח אותם,יש לה תליון מיוחד שהיא בחיים לא תיפרד מימנו.

 

ביל קאוליץ-                                                                             

בן 17,יחסית לאחיו הוא דיי בוגר בהיתנהגותו,אוהב את אחיו התאום,קטן מי טום (אח שלו) ב10 דקות,מיתמודד עם המצב שיש לו אחות דווקא בסדר,גר ביחד עם אחיו,אימו ואביו,מיתחבר די טוב לאחותו ה"חדשה",רגיש מבפנים,מצחיק,אגואיסט ליפעמים , דואג מאוד לאחותו לאחר שמיתחבר אליה,לא סומך על אפחד ,יש לו להקה בשם טוקיו הוטל והוא הסולן של להקתו.

 

 

טום קאוליץ –                                                                       

בן 17,אחיו התאום של ביל,גדול מימנו ב10 דקות,אוהב להיתגרות בביל,חרמן,מיתקשה עם המצב שיש לו עוד אחות,לא מיתחבר לאחותו ה"חדשה",שובב,מצחיק,ציני כל הזמן!,לא סומך על אפחד,קנאי ליפעמים ,יש לו להקה בשם טוקיו הוטל והוא הגיטריסט.

 

גיאורג ליסטינג-                                                                              

בן21,חבר טוב של ביל טום וגוסטיו,מצחיק,לא מראה רגשות,נחמד מאודד,דמות יותר מישנית,יש לו להקה בשם טוקיו הוטל והוא הבסיסט .

 

גוסטיו שאפר-                                                                    

בן 19,חמוד,רגיש ,חבר ילדות של ביל טום וגיאורג,דמות די מישנית בסיפור,יש לו להקה בשם טוקיו הוטל והוא המתופף

 

לינה שורקובסקי-                                                                  

חמודה,רגישה,מצחיקה,שונאת את לינוי,אוהבת את ביל,דמות מירשעת,בת 16

רוז בנסון-                                                                         

חמודה,מצחיקה,רגישה,נערצת על ידי כולם,מיתאהבת בטום,ידידה טובה של ביל....בת 16

 

.

אמה רומנוביץ'-                                                                       

יפה מאוד,דוגמנית,בנאדם טוב,יפה וחביבה על פני כולם ,נערצת על ידי לינוי ונאהבת בסוף על ידי ביל,בת 16.

 

קרלי שאיי-

חמודה,מצחיקה,נערצת וניכבדת על ידי גיאורג וגוסטיו,צינית וצסוגלת להרוג ולהיארג בישביל האהבה,רומנטיקנית,מטורפת על רומנטיקה.

ליאור שורקובסקי-                                                        

אחותה של לינה,חברה טובה של לינוי כשהן ניפגשות,בת 10,ניקשרת לביל מאודדד!.              

מחר פרק 2 ובבקשה תקשיבו להצעה שלי ופליז תעזרו לי בעיצוב!!!

טלי..

נכתב על ידי , 24/10/2009 18:03  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,216

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללא לוותר || סיפורי ט"ה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לא לוותר || סיפורי ט"ה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)