טוב תקשיבו,אני יודעת שהפרק הקודם יצא מעפן ומאוד קצר אזאני מקווה שבזה לא יהיו תלונות .
אה ואני רוצה לספר משהו היה לי פה ממזמן בלוג אבל סגרתי \ הקפאתי אותו אז רוצים לדעת מי מאחורי המחשב?
הינה אני (: :
רוצים לדעת איך הייתי בפורים?XD:
חח שוטרת סקסית XD:
ועכשיו לפרק:
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 2|חייה של ילדה
ישבנו בטיסה אני ודסטין כאשר אני מקשיבה למוזיקה ומביטה מיבעד לחלון
ודסטין כבר נירדם מימזמן על ברכיי חשבתי לעצמי..איך חיי איראו בפנימייה?
האם יהיו לי חברים?אהבה?אני אשתלב שם?המון מחשבות עברו בראשי ולפתע אני ודסטין וכניראה כל הנוסעים שמעו ציפצוף חזק ושמענו ברקע את הדיילים מרגיעים את האנשים דסטין ניבהל והתחיל לבכות מרב לחץ ניסיתי להרגיע אותו אך הוא לא נירגע וגם אני לא שמענו בכרזה שהמטוס עומד להיתרסק "אאאאההההההההההההההההההה"דסטין צרח ובכה בכי היסטרי "אנחנו נמותתתת!!"ניסיתי להרגיע אותו והא אמר אך הפעם בלחש "אנחנו נמות.."ובכה על כתפי פתאום דיילת אחת באה לכיווני ונתנה לנו מצנח משותף לא האמנתי אנחנו ניצנח?!"ישש צונחים זואי איזה כיף זה יהיה!!!"צרח דסטין באושר ואני היסכמתי איתו בחשש , היה לי פחד גבהים מטורף !אני ודסטין חגרנו את עצמינו במיצנח וכאשר דייל אחד פתח את דלת המטוס ליבי ירד .. היינו מעל עיר שלמה ורועשת שאני לא חושבת שהיא נועדה לצניחה היתחלתי לינשום מהר ובכבדות והפעם היה תורו של דסטין להרגיע אותי "שש..בספירהה שלי?"שאל אותי והינהנתי לחיוב והוא התחיל "1........"ליבי ירד "2......"לא יכולתי לינשום 'לא יקרה כלום,זו רק צניחה פשוטהה אין לך מימה לפחד' "3....!"דסטין קפץ לאוויר ללא התראה מוקדמת ונפלתי אחריו "אאאאאאאאאההההההההההההההההה" "אאאאאאאאאהההההההההההההה" צעקנו שנינו בתיאום מושלם ונפלנו בעדינות למעטה זאת הייתה חוויה מדהימה!אני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה...מה שבטוח שאני לא אשכח את זה לעולם!במהרה הבנתי שזאת גרמניה (צפוי האP:) ושמחתי שאני מכירה לפחות את השפה (זואי למדה גרמנית בשיעור שפות .. המצאתי את זה עכשיו XD)התנופפנו מול נופיה המקסימים והנדירים של גרמניה..
פתאום הרגשנו כאילו אנחנו נופלים מהר וחזק הרמתי את עיני למעלה וראיתי שיש במיצנח ......
חור!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מתח מתח הא?(:
תגובות בבקשה ! D:
=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.==.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=.=
יש לי וואנשוט מהבלוג הזה:
אוהב אותך עד למוות
"לא" צעק ביל כשאני שוכבת על הריצפה מדממת חסרת הכרה הוא הרים בעדינות את רואשי והניח בעידנות על ברכיו וחיבק אותי כל כך חזק ובכה.
עברו כמה דקות וביל נרגע מעט התקשר לטום.
"הלו" ענה טום
"תתקשר מה לאמבולנס דחווף לבית של מרינה" אמרה ביל בוכה.
"אני כבר מגיע ומתקשר לאמבולנס" אמר טום בלחץ והתקשר לאמבולנס ויצא לביתה של מרינה.
"תחזיקי מעמד בבקשה את תלכי לי אני מצטער נשבע לך אני מצטער את לא הבנת אותי בכלל נכון למה עשית את זה?" בכה ביל והתחיל לדבר אליי כשאני חסרת הכרה מדממת.
"אני אוהב אותך כל כך" התחיל ביל לצרוח
"אוהב.. אותך.." אמר ביל הדמעות הפעם בשקט כמעט בלי קול
לאחר 5 דקות הדלת נפתחה במהירות וזה היה טום שהיה המום ממה שראה.
"אני לא מאמין ביל מה עשיתה לה?" שאל טום אוחז בשתיי ידיו את הראש ונושם במהירות וכולו רועד.
"אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו בבקשה תעזור לי ואיפה האמבולנס?" שאלה ביל בוכה
"הם למטה הם עכשיו עולים" אמר טום והסתובב ישר לכיון הדלת שאיש נכנס
הם ישר עצרו את הדימום מהרוורדים והבטן והרימו והניחו אותה על מזרון מיטה לכיון האוטו אמבולנס.
"בוא ביל אני יקח אותך לבית החולים" אמר טום שראה את ביל עדיין יושב באותו תנוחה שהיה מקודם עם מרינה ששכבה על ברכיו מדממת הוא הסתכל על ידיו שהיו מליעות דם וצרח
"לאאאאאאאאאאאא" ורץ מהר החוצה בגשם הסוער רץ ורץ לא יכול לעצור הרגלים מובילות אותו בריצה לשום מקום אבל הוא ממשיך לרוץ בוכה ומרגיש רגשות אשמה כל האיפור נמרח לו והוא ממשיך לרוץ בוכה צורח לא יכול יותר עד שהגיע לבית נטוש הוא נכנס בצעדים איטים מאוד וישב על המזרון הנטוש שהיה שם.
הוא הכניס את היד שלו לכיס והוציא סיגריות הדליק ונזכר
תחילת פלאשפק:
עלתי לחדר של מרינה ואני שומע גניחות לא הבנתי מה זה אולי אני חולם אני פותח טיפה את הדלת ורואה אותה עם החבר הכי טוב שלי מהילדות שאיתו דברתי על הכל הוא ידע כמה אהבתי את מרינה 5 שנים ויכולתי למות בשבילה.
הרגשתי בום בלב וצמרמרות רעה בכל הגוף, לקח לי כמה דקות שלמות לעמוד ככה ולהסתכל עליהם ולהבין שזה פאקניג אמיתי ואני לא חולם.
"אני שנוא אותכם" צרח ביל ודמעות החילו להציף את פניו.
"ביל" אמרה מרינה המומה והרגישה רע היא גם אהבה אותו ולא הבינה מה היא עושה.
"ביל אני יכול להסביר" אמר אנדרס
"מה את יכול להסביר? שאתם מזדיינים החברה שלי עם החבר הכי טוב שיש לי בחיים?" שאל ביל והתחיל לבכות ברמות שכל האיפור נמרח לו עד הסנטר.
"ביל דיי תרגע אנחנו נסביר לך" אמרה מרינה בוכה גם היא אהבה אותו כל כך כמו שביל אהב אותה היא עברה הרבה דברים רעים בחייה כמו רצח הוריה לפני שנה ואונס על נער גדול ממנה ב3 שנים וביל תמיד היה לצידה הוא עזר ותמח בה עד שהיא הייתה שמחה ומאושרת.
"תעזבי אותי זונה" אמר ביל ורץ החוצה.
"לא ביל תחזור בבקשה" צרחה מרינה מהחולון ושביל רץ לכיון הבית שלו.
"אני לא רוצה לראות אותך יותר בחיים" צעק ביל בדרך שרץ
סוף פלאשפק
ביל גמר את הסיגרה והדליק עוד אחת
"שונא אותכם" אמר וכל העיניים שלו היו אדומות ונפוחות מדמעות , המשיכו לרדת לו דמעות ללא שליטה הוא לקח עוד שחטה מהסיגרה ונזכר בהמשך
תחילת פלאשפק:
"ביל אני רוצה להסביר לך הכל" אמרה מרינה בפתיחה של הדלת של החדר של ביל.
"אני לא רוצה לשמוע מישהי זונה כמוך" אמר ביל ונחק בין המילים הן היו כל כך לא נוכנות הוא רצה שהיא תסביר לו מה קרה אבל הוא כל כך שנא אותה על מה שהיא עשתה לו ואהב אותה כל כך שהשנאה התפתחה מהאהבה החזקה שהייתה לו כלפייה.
"ביל.." אמרה מרינה ודמעות החילו להציף את פניה, בפעם האחרונה שמישהו קראה לה זונה זה היה הילד שאנס אתה קשות וכמעט רצח אותה עד שביל הגיע ומאז ביל נשבע לה שאף אחד לא יקרה לה זונה והוא זה שעכשיו אמר לה את זה בפנים בצורה כואבת כל כך היא הרגישה שהיא לא יכולה יותר ביל בכלל לא הסתכל לכיון שלה היא הריגשה כל כך רע יצאה מהחדר בריצה לחנות שהייתה למטה היא קנתה סמים וודקה סכין חד ורצה לבית שלה הדליקה את השיר האהוב עלייה (זה שאמרתי לכם להפעיל אותו בהתחלה)
והתחיל להזריק לעצמה סם ועוד סם עד שהריגשה שהיא בעולם אחר והמוזיקה השטלתה לה על הרגישות היא שתתה וחשבה שהיא כבר עומדת להתחרפן שהיא כבר מתה שהיא כבר בעולם הבא צוחקת בלי סיבה בוכה וצוחקת כמו משוגעת שותה ושותה עד שנגמר השיתה היא כמעט הקיאה את זה הסמים והשתיה התחילו להשפיע עלייה יותר רע "אני זונה אני זונה חחחח הבנתם אני זונה באמת?? חחח" התחילה לפלוט שטיות מהפה והלכה עקום לכיון החדר שלה וראתה את התמונה שלה ושל ביל לפני שנתיים יום לפני שרצחו את ההורים שלה "הורים שלי אתם רואים אני כבר עוד שנייה באה אליכם ואני יחבק ונישק אותכם הכי חזק שאני יכולה" אמרה מרינה בוכה כמו מטורפת
"ואתה ביל ביל שלי תמיד הייתה המלאך השומר שלי ועכשיו אין לי טעם לחיים שלי בלעדייך אז ביי ביי תזכור שאני תמיד אהבתי אותך אבל עכשיו אני לבד בעולם הזה זה מפחיד וכואב אני לא רוצה את זה אני רוצה לחזור להיות עם ההורים שלי ועכשיו זה מה אני ישעה ביי ביי עולם אכזר שונאת את החיים שלי כרגיל חוץ מביל" אמרה הלכה עקום לכיון הסלון מחבקת בדרך עדיין את התמונה וצוחקת בלי שום סיבה.
היא התיישבה על הריצפה הצמידה את רגלייה לבטן שלה שילבה אותם חזק ואמרה "ביל אני אוהבת אותך עד המוות" לקחה את הסכין וחתכה לעצמה את הורוודים וחתך גדול בבטן והעתפלה.
ביל נכנס לאחר שעה לביתה שהדלת הייתה פתוחה.
"לאא" צעק כאשר אני חסרת הכרה
סוף פלאשפק
"באמת אין לנו משמעות לחיים בלי אחד את השני" אמר ביל למרינה שכבר נמצאה בעולם הבא הוא הרגיש את זה.
"מרינה כמו שהלכת לי ככה אני יבוא אלייך" אמר ביל
"הוציא את המצית שהייתה לו ביד ושרף לעצמו את הפוני עד שהגיע לפניו וצרח "מרינה אני אוהב אותך עד המוות" ונשרף למוות
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הסיפור מהבלוג המדהים הזה:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=643787
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
יומטוב,
טלי......................
~עריכה:21:05~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
