| 12/2009
הרשי לי להציג את עצמי ..
השם שלי , או לפחות איך שנוהגים לכנות אותי המומחים כביכול , הוא אנורקסיה , אנורקסיה נרבוזה זהו שמי המלא אבל את יכולה לקרוא לי אנה.
אני מקווה שנוכל להיות חברות טובות . מעכשיו והלאה אני הולכת להשקיע הרבה זמן בך , ומצפה ממך לאותו הדבר .
בעבר בטוח שמעת את המורים שלך והקרובים שלך מדברים עלייך . את " מאוד בוגרת " , "אינטליגנטית " , " יש לך הרבה פוטנציאל ".. נו ו.. איפה את מחזיקה את כל זה ? בשום מקום ! את לא מושלמת , את לא מתאמצת מספיק!
אבל אני הולכת לשנות את כל זה !
אני מצפה ממך להרבה . אסור לך לאכול הרבה .
נתחיל לאט...נדכא את המנהג הזה לאכול , נקרא את כל התוויות עם הערכים התזונתיים על האריזות , לא ניגע באוכל המשמין .
אולי תאבדי כמה קילו , תורידי משהו מהשומן הזה שיש לך סביב המותן , אבל לא יעבור הרבה זמן עד שאני אגיד ..
זה לא מספיק !!
אני אלחץ עלייך עד הגבול . בקרוב מאוד אני אהיה איתך תמיד .
כשתתעוררי בבוקר ותרוצי למשקל בתפילה שהמספרים הפעם יהיו נמוכים יותר , כשתבחני את עצמך במראה , כשתגעי בעצמך ותלחצי על השומן שלך , כשתחייכי כל פעם כשבמקומו תופיע עצם חדשה .
אני שם כשאת מתכננת את היום שלך : 400 קלוריות , שעתיים פעילות גופנית .
אני זאת הדמות שאת רואה , כי עכשיו המחשבות שלנו הן כבר אותן מחשבות . אני אלך אחרייך ביום . כשהמח שלך ינוח , אני אתן לו על מה לחשוב . אני אמלא את המוח שלך במחשבות על אוכל , משקל , קלוריות ודברים בטוחים . כי עכשיו אני כבר בתוכך . אני הראש שלך, הלב שלך , והנפש שלך .
בקרוב מאוד אני אחליט לך לא רק בקשר לאוכל , אלא בקשר להכל . אני אגרום לכך שצלחת של חסה תיראה עבורך כמו ארוחת מלכים .
אני אכריח אותך להיות דוגמנית מגזינים , ובאותו הזמן אגרום לך להבין שבחיים לא תוכלי להיות כזאת .
כשתסתכלי במראה , אני אעוות לך את התמונה . אני אראה לך שומן . את תראי את עצמך כלוחם סומו , בעוד שאת בעצם ילדה שגוועת ברעב .
אבל אסור לך לדעת את כל זה , כי אם תדעי את האמת את תתחילי לאכול שוב !
לפעמים כשתחליטי למרוד , שאני מקווה שזה יקרה לעיתים רחוקות , את תלכי אחריי יצר המרד הקטן שישאר בתוכך , והוא יוביל אותך היישר למטבח החשוך . דלת המזווה תיפתח באיטיות , לאט לאט . העיניים שלך יבחנו הכל , מימין לשמאל , משמאל לימין .
פתאום הידיים שלך ינסו לתפוס בחושך קופסת עוגיות . את תתנפלי עליהן , באופן מכני , מבלי להרגיש את הטעם . אח"כ תחפשי עוד קופסא , ועוד אחת , ועוד אחת ..
הבטן שלך תחזור להיות נפוחה ושמנה , אבל את לא תפסיקי .
כשהכל יגמר , את תפני אליי . את שברת כלל מאוד חשוב , אכלת , ועכשיו את רוצה אותי בחזרה .
אני אכריח אותך ללכת לשירותים . את תעמדי על הברכיים מול האסלה הריקה .
האצבעות שלך יושתלו בגרון שלך , בכאב , והאוכל שלך יתחיל לצאת . זה יחזור על עצמו פעם אחר פעם , עד שכבר תרקי דם ומים , ורק אז תדעי שהכל יצא .
את תהיי נואשת , אובססיבית , פגועה . אבל אף אחד לא יקשיב לך . למי אכפת ?
מגיע לך , את הבאת את זה על עצמך .
אני לא הוגנת ? אני עושה את הדברים כדי לעזור לך !
אני לוקחת על עצמי את המאבק שלך להשתלב עם שאר הילדים בגיל שלך , לרצות את כולם .
כי עכשיו , אני החברה היחידה שלך , היחידה שאותה את צריכה לרצות .
יש לי נקודת חולשה . אסור לנו לספר על כך לאף אחד ! אסור שאף אחד יגלה ! לאף אחד אסור לשבור את המעגל שיצרתי סביבך .
אני יצרתי אותך , את רזה , מושלמת !
את שלי , ורק שלי .
בלעדיי את כלום .
אז ככה שאל תילחמי נגדי .
אני הבחירה הכי טובה שלך , ואני מנסה להחזיק את הדברים כמו שהם .
בכנות , אנה .
יום שישי , 25.12
בוקר ( 11:00 ) - מעדן [80] + קוקומן [90]
צהריים ( 15:00 ) - מעדן [80] + נשנוש מסריח של עוגה לא יותר ממאה עשרים . [120]
ערב ( 17:30 ) - מעדן [60]
סה"כ - 430 .
היום מורכב בעיקר ממעדנים כי יש לי דלקת גרון . לא מסוגלת לבלוע .. העוגה הייתה רכה בגלל זה אכלתי .
זהו אני כבר לא רעבה אז זה סבבה .. ולאכול ככה סתם אני לא אוכל כי כואב לי , מאוד .
העברתי חצי מהיום במיטה רועדת ומתפתלת מכאבים , משהו זה בטוח שרף ( הפאטתיות , אני יודעת .. )
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Another One.